The Golden Mile

שלום וברוכים הבאים ללייב-בלוגינג הראשון שלי של האוסקר! כמו כן, זה יהיה גם הפוסט האחרון בבלוג. במתכונת הזאת, זאת אומרת. כמו שאולי שמתם לב, לא הייתי הכי פעיל בזמן האחרון, מכל מיני סיבות. אחת מהן שהיא אני מרגיש כאילו המתכונת הנוכחית של הבלוג "מגבילה" אותי לכתוב רק על דברים שקשורים לסרטים. נכון שכתבתי בעבר גם על דברים אחרים וחלק מהטאגליין הוא "ושאר ירקות", אבל החלטתי שהגיע הזמן לשינוי. לכן הבלוג עומד לחזור – בקרוב, אני מקווה – במתכונת חדשה ומשופרת. אולי זה יהיה גם בוורדפרס, אולי באתר אחר, למרות שהשאיפה שלי היא לרכוש דומיין משלי. הבעיה היא שזה מצריך גם בנייה של אתר, דבר שאין לי שום מושג איך לעשות. אם אתם יודעים או מכירים שמישהו שיודע לבנות אתר ויהיה מעוניין לעזור – תמורת תשלום, כמובן – אתם מוזמנים לפנות אלי כאן או בדוא"ל.

עד כאן לדברים הטכניים. כאמור, הבלוג עובר דירה אבל הוא עוזב בסטייל. הלילה, ב 3:30 שעון ישראל,  יערך טקס האוסקר ובפעם הראשונה החלטתי לנסות לעשות לייב-בלוגינג. כל הזוכים יוכרזו פה בזמן אמת, עם פרשנויות של עבדכם הנאמן. את רשימת המועמדים המלאה אפשר למצוא באתר "עין הדג".

אני הולך לנסות לנמנם קצת, ספק אם אצליח. נתראה באמצע הלילה!

23:10 – נכון לכתיבת שורות אלה יש עוד קצת פחות משעה עד לתחילת השטיח האדום (לפי הטלוויזיה). עד אז, כמה פרטי טריוויה על הטקס:

– מבין תשעת המועמדים לסרט הטוב ביותר, הרווחי מבניניהם – באופן לא ממש מפתיע – הוא "כוח משיכה", שנכון להרגע הכניס כ – 700 אלף דולר בקופות.

– סטיב מקווין הוא הבמאי השלישי השחור אי פעם שמועמד לפרס הבימוי (על "12 שנים של עבדות").

– "הזאב מוול סטריט" הוא הסרט הכי גס מבחינת קללות שהיה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר (המילה "Fuck" והטיותה נאמרות לפחות 500 פעמים).

– דייויד או. ראסל הוא הבמאי הראשון ששני סרטים שלו ברצף מקבלים מועמדויות בכל ארבעת קטגוריות המשחק ("אופטימיות היא שם המשחק" בשנה שעברה ו"חלום אמריקאי" השנה).

– אם כבר מדברים, ג'ניפר "תעשי לי פיתה" לורנס היא האישה הכי צעירה שמועמדת על משחק בפעם השלישית. אם תזכה הלילה, היא תהיה האישה השלישית שזוכה בפרס המשחק שנתיים ברצף והאישה הכי צעירה שזוכה בשני פרסים על משחק.

– מריל סטריפ מגדילה את השיא שלה בהכי הרבה מועמדויות על משחק אי פעם (השנה תהיה המועמדות ה – 18).

– "הזאב מוול סטריט" הוא הסרט השמיני של מרטין סקורסזה שמועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, יותר פעמים מכל במאי אחר שחי כיום.

– זו היא המועמדות הראשונה אי פעם בשביל מת'יו מקונוהי,  ג'ארד לטו (שניהם על "מועדון הלקוחות של דאלאס") ומייקל פאסבנדר ("12 שנים של עבדות").

00:00 – השטיח האדום התחיל! אז את מי אתם לובשים?

02:40 – איזנט שי דרימי?

3:30 – AND HERE WE…..GO

3:35 – אלן דג'נרס ממש מנסה להצחיק. יותר מדי. מאוחר מדי להחזיר את סת' מקפרלן?

3:42 – אן האת'וויי עולה בשמלה שמאירה כמו כדור דיסקו. כמו כן, ג'ארד לטו זוכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר. הייתי יותר בעד ברקאד עבדי מ"קפטן פיליפס" אבל גם ללטו בהחלט מגיע.

3:50 – פארל וויליאמס עולה לשיר את "Happy" מתוך "גנוב על המיניונים" ונראה כאילו באמת יש לו ארנב בתוך הכובע.

3:58 – "גטסבי הגדול" זוכה בפרס עיצוב התלבושות. לדעתי ל"חלום אמריקאי" הגיע יותר, בהחלט הסרט עם הכי הרבה סטייל שראיתי לאחרונה. אבל זה גם טוב. רגע, עכשיו גם יש את איפור ועיצוב שיער. והזוכה הוא…"מועדון הלקוחות של דאלאס". אוקיי.

4:02 – הריסון פורד מציג את שלושת הסרטים הראשונים המועמדים לפרס הסרט ונראה ממש שיכור וכאילו הוא מעדיף להיות בבית ולהמשיך להשתכר.

4:13 – "מר הובלוט", שנראה קצת טים ברטון-י, זוכה בסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר. וסרט האנימציה הכי טוב הוא, כמובן, "לשבור את הקרח". מוצדק ביותר. רק חבל שהשיר ממנו שישירו אוטוטו הוא לא הטוב בסרט.

4:18 – הנושא של הטקס השנה הוא גיבורים. קודם היה מונטאז' של גיבורים מצויירים שהיה מאוד נוסטלגי. עכשיו יש מונטאז' של גיבורים "רגילים" שמאוד, מאוד דרמטי.

4:20 – הפרס הכי צפוי של הערב, כנראה. "כוח משיכה" זוכה בפרס האפקטים הטובים ביותר. אבל מציגים אותו אמה ווטסון וג'ג"ל! אחלה שילוב.

4:31 – "הליום" זוכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר. קודם קרן או. שרה את "שיר הירח" מ"היא".  וזה היה נפלא.

4:38 – סרטים דוקומנטרים, בלה בלה בלה, לא ממש אכפת לי. ומישהי החליטה שבא לה לשיר פתאום. זה לא היה נעים.

4:50 – דווקא השנה שהיה קצת רענון לטובה בקולנוע הישראלי וקיבלנו סרט מעולה כמו "מי מפחד מהזאב הרע", ישראל לא מועמדת בקטגוריית הסרט הזר. אז האיטלקים זכו עם "יפה לנצח".

5:07 – אלן דג'נרס הצטלמה עם כמה מהכוכבים ובנדיקט קמברבאץ' עשה פוטובומב. ועכשיו "כוח משיכה" זכה בפרס על סאונד מיקסינג. וגם על עריכת סאונד. מה עוד חדש?

5:15 – לופיטה ניונג זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר. ההופעה שלה לא השאירה עלי בכלל רושם והייתי בעד אוסקר שני ללורנס. נו, טוב, כבר יש לה אחד. השנה הכי אכפת לי שדיקפריו יזכה.

5:28 – קודם אלן חילקה פיצות לכוכבים ואני מקווה שאחרי הטקס הזה היא לא תנחה יותר שום דבר אף פעם. עכשיו "כוח משיכה" זכה בפרס הצילום. צפוי אך מוצדק בהחלט. וגם  בפרס העריכה.

5:35 – פינק שרה "Somewhere over the rainbow" כמחווה ל"קוסם מארץ עוץ". עוד מעט: מטאליקה עושים מחווה ל"מרי פופינס".

6:00 – "גטסבי הגדול" זכה בפרס העיצוב האמנותי, ואז הייתה פינת ה"לזכרם" המסורתית. ועכשיו שיר.

6:20 – למרות הביצוע הצווחני והמאכזב של אידינה מנזל, "Let it Go" זכה בפרס השיר הטוב ביותר. בפרס הפסקול הטוב ביותר – עוד אחד ל"כוח משיכה".

6:27 – "12 שנות עבדות" ו"היא" זכו בפרסי התסריטים. לי אין תלונות.

6:35 – "כוח משיכה" זוכה גם בפרס הבימוי. חצי – מוצדק.

6:50 – קייט בלאנשט ומת'יו מקונוהי זכו בפרס החשקן והשחקנית. אישית הייתי בעד איימי אדמס ודיקפריו, אבל גם זה טוב, כנראה.