ביקורת – בלתי-נשכחים 2

במופע הסטנד-אפ (המעולה) שלו Kill The Messenger, כריס רוק מדבר בין השאר גם על המקרה של או.ג'יי סימפסון – "צריך להביט על המצב של או.ג'יי. הוא שילם 25,000$ דמי מזונות בזמן שאיש אחר נהג באוטו שלו ושכב עם האישה שלו בבית שהוא עדיין שילם עליו משכנתא. אני לא אומר שהוא היה צריך להרוג אותה…אבל אני מבין."
זה בערך מה שחשבתי לאחר צפייה ב"אקספנדבלס" הראשון (אני מסרב לקרוא לו בשם העברי בעל המשמעות ההפוכה). תסתכלו על כל סרטי האקשן המצליחים בשנים האחרונות. כולם מלאים באפקטים. בין אם זה עולם עתידני, מסע בזמן, פלישת חייזרים, רובוטים ענקיים. כמובן שאין בזה שום דבר רע. אפקטים זה דבר מגניב, זה חלק ממה שמושך קהל לסרט. ובכל זאת, כנראה שהרבה צעירים פה לא יאמינו למה שאני כותב עכשיו, אבל היו סרטי אקשן טובים גם לפני שהגיעו האפקטים הממוחשבים. כן, כן, מה שקראתם. "מת לחיות" הוא סרט האקשן האהוב עלי, ולא היה בו חייזר אחד! אף אוטו לא הפך לרובוט ענקי!
אז כאמור, בשנים האחרונות אי אפשר היה לזרוק אבן על סרט אקשן קיצי בלי שיהיו בו אפקטים כל שהם. ואז, לפני 3 שנים בערך, קם אחד, סילבסטר סטאלון, וחשב "אני מתגעגע לתקופה הישנה והטובה בה סרטי אקשן עבדו רק על פעלולים ופירוטכניקה". אז מה הוא עשה? הלך לבית אבות של כוכבי אקשן, הוציא משם את דולף לנדגרן וסטיב אוסטין, הוסיף גם את ג'ט לי וג'ייסון סטת'האם (כי בכל זאת, צריך פרצופים שהדור הצעיר מזהה) והחליט לעשות סרט אקשן הכי אולד-סקול שיש – קליעים עפים, דם ניתז והרבה פיצוצים.
לא שזה ממש חשוב בשביל להבין את השני, אבל קצת על הסרט הראשון – החצי הראשון הוא אקספוזיציה, שגם מציג לנו את גיבורי הסרט, ה"אקספנדבלס" ("ניתנים להקרבה") וגם את הנבל. באי שקר-כלשהו יש גנרל אחד וסוכן סי.אי.איי אחד לשעבר שמשליטים טרור על התושבים. סוכן סי.אי.איי אחר (ברוס וויליס, שמופיע בערך ל 2 דקות) רוצה שסטאלון וחבורתו יהרגו את הגנרל והסוכן. ה"אקספנדבלס" עושים סיור קטן באי, במהלכו הם נפגשים עם אשת הקשר, שהיא במקרה הבת של הגנרל. הם מציעים לה לברוח איתם, אבל היא לא מוכנה לנטוש את העם שלה. איזו פטריוטית! בכל מקרה, הם מבינים שזו משימת התאבדות, ומחליטים לוותר.
רגע, מה? עברו רק 40 דקות! והיה רק פיצוץ אחד! אבל אל דאגה. סטאלון עורך שיחת נפש עם מיקי רורק (שמופיע קצת יותר מ 2 דקות), שאומר לו איך הוא מרגיש מת מבפנים, ואם היה מציל פעם איזו נערה אחת מלהתאבד, אולי הנשמה שלו הייתה חוזרת. סטאלון מניח – בצורה הגיונית – שלהיות בלי נשמה זה מבאס, אז הוא מחליט לחזור לאי ולהציל את בת הגנרל. ואם הוא כבר שם, אז גם להרוג אותו על הדרך. כמובן שכל החבורה מצטרפת, וברגע שהם נוחתים שם הבלאגן מתחיל – דם, אש וסכינים מתעופפות.
יש רק בעיה אחת עם הסרט הזה – הוא סרט אקשן אולד-סקול וזהו. אל תבינו אותי לא נכון, הוא לא מתיימר להיות יותר מזה, ובתור אחד כזה הוא מאוד כיפי ומספק את הסחורה. מצד שני, לא היה מזיק גם קצת פיתוח דמויות (את סיפור הרקע של כל דמות אפשר לסכם בשורה), קצת עומק, קצת…משהו. משהו היה חסר פה. סיבה אחת היא כנראה כי סטאלון ביים את הסרט בעצמו, וגם היה אחד מהתסריטאים. אולי היה עדיף אם היה משאיר את העבודה מאחורי המצלמה למומחים. ובחזרה למה שאמר כריס רוק – אני לא אומר שהסרט הזה הוא בגדר "חובה צפייה". עולם הקולנוע היה ממשיך להתקיים גם בלעדיו. אבל אני מבין למה הם עשו אותו – להראות לכל הסרטים הטחונים באפקטים שגם פעם היה פה שמח.
בכל מקרה, נראה שסטאלון ושות' מאוד נהנו מהניסוי הזה, והחליטו לחזור לסיבוב שני. והיי, הפעם שמו קצת עלילה והכל! יותר נכון, מניע יותר טוב. ברוס וויליס שוב מופיע (הפעם ליותר מ 2 דקות) ומשום מה טוען שהחבר'ה דפקו אותו, והם חייבים לו. אז הוא שוב שולח אותם למשימה, לאסוף משהו מכספת באלבניה. מתברר לנו גם שבין הסרטים הצטרף לשורות גיבורינו תוספת חדשה – בילי, בגילומו של ליאם המסוורת' ("משחקי הרעב" ואח של-). הם מגיעים לאלבניה, לוקחים את הדבר, אך נתקלים בנבל אירופאי בגילומו של ז'אן קלוד ואן-דאם, שבאופן משעשע עונה לשם וילאן (Villain). הוא לוקח מהם את הדבר, והורג את בילי!
פה הייתם מצפים אולי לחוש זעם ולחשוב "איך הוא מעז להרוג את בילי? בן בליעל! חכה חכה שסטאלון יגיע אליך". הבעיה היחידה היא שעד הנקודה הזאת אנחנו מכירים את בילי רק ל 10 דקות. סיפרו לנו עליו רק שהוא היה חייל ויש לו חברה בצרפת…וזהו בערך. אבל יודעים מה, לפחות זה ניסיון להיות מרגש! זה מניע! בסרט הקודם זה היה פשוט "טוב, צריך לנסוע למקום ההוא and blow shit up." אבל פה יש להם אשכרה סיבה to blow shit up – נקמה. נקמה בואן-דאם והמבטא האירופאי המגוחך שלו.
אז גיבורינו יוצאים לנקום את מותו של בילי ולהשיב את המקגאפין האבוד, ומשתמשים בערך בכל כלי תחבורה אפשרי – אופנועים, מטוסים ורכבים משוריינים. חוץ מהחבורה הרגילה מצטרפת אליהם גם מישהי בשם מגי (שלצערי תופסת את מקומו של ג'ט לי), ומגיחים לעזור גם שוורצנגר (שגם מופיע ליותר מ 2 דקות הפעם) והאחד והיחיד…צ'אק נוריס! כמובן שאי אפשר שיהיה כל-כך הרבה כוח גברי על המסך בלי קרבות אגו, עקיצות, בדיחות מודעות-לעצמן וגניבת קאץ'-פרייזים. וכל זה קורה בזמן שהם שוב יורים, דוקרים ומפוצצים כל מה שזז.
לסיכום, "אקספנדבלס" וסרט ההמשך שלו הם אחלה סרטי אקשן. כאלה שהולכים אליהם בשביל טסטוסטרון, בשביל אקשן מאצ'ואיסטי ואולד-סקולי טהור. בשביל סצינות מכות שגורמות לך תחושה של Fuck yeah!. ובשביל וואן-ליינרים משעשעים-בחלקם. אם בא לכם סרט אקשן נטו, זה המקום. סרטים שמספקים בדיוק את הסחורה שהם מפרסמים, ועושים זאת בסטייל. שוב, לא הייתי מגזים ומגדיר אותם כ"חובה צפייה", אבל כשכל-כך הרבה כוכבים מתאחדים כדי לעשות בלאגן, זה בהחלט שווה צפייה. ולו רק כדי לראות את ברוס וויליס וארנולד שוורצנגר יושבים יחד במיני-קופר.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: