ביקורת – השופט דראד

לפני שמתחילים, הרשו לי לציין שתי טעויות בולטות בפוסטר של הסרט. הראשונה היא כמובן הא' הזאת. כן, שלום, מאיפה הגעת ולמה? מבט מהיר על שם הסרט המקורי יראה שקוראים לו Dredd. אז למה לא "דרד"? לפי ההיגיון הזה של המפיצים, היינו צריכים לקבל גם את "לופאר", "ספיידארמן המופלא", "טאד" ושאר מוטציות. הסרטים האלה עברו תהליך עברות נורמלי. כנראה שהפעם מי שאחראי על הדברים האלה קם על רגל שמאל והחליט לתקוע שם א', רק כדי לעצבן אנשים. אבל היי, אם מילה פשוטה כמו Hangover הם הופכים לשם מגוחך בעל 4 מילים, לדעתי יצאנו בזול.
הטעות השנייה בפוסטר היא שהשמיטו משהו. לפני "קארל אורבן" צריך להוסיף "הפה של". יודעים מה, אפשר להעיף בכלל את "קארל אורבן". רק מי שבחן את מבנה הלסת של השחקן לעומק בסרטיו הקודמים יוכל לדעת שזה הוא בכלל. למה? כי הוא מסתובב עם קסדה במהלך כל הסרט. כן, כ-ו-ל-ו. אין סצינה אחת שבה רואים זכר לחלק העליון של פניו של אורבן. גם לפי הקול הוא לא ממש ניתן לזיהוי. אני בספק שזה הקול הרגיל שלו, והוא נשמע כמו משהו בין באטמן של כריסטיאן בייל ל"המעניש" של תומס ג'יין. בקיצור, הכוכב הראשי של הסרט הזה הוא פה מדבר בטון מאיים. אפשר היה לכתוב בפוסטר כל שחקן, ומחוץ ממקרים בודדים (ארנולד שוורצנגר, למשל) ספק אם הייתם יכולים לדעת אם זה באמת הוא.

אני לא יודע אם זו מקריות, אבל זה הסרט השלישי השנה לפחות (אחרי "משחקי הרעב" ו"זיכרון גורלי") שמתרחש בצפון אמריקה הפוסט-אפוקליפטית. רוב השטח הוא שממה רדיו-אקטיבית, והאנושות מרוכזת בערי ענק. ברוכים הבאים למגה סיטי 1. במגה סיטי יש מגה בלוקים (לא להתבלבל עם הדבר הזה שהוא כמו לגו), ובהם יש מגה מבנים, ואנשים עושים קניות ב"מגה". כדי לאכלס את כל האוכלוסייה הזאת בשטח המצומצם הזה, המגה מבנים האלה קצת גבוהים יותר מהבניינים הממוצעים שלכם – כל אחד הוא פלוס-מינוס 200 קומות, כשכל אחת רחבה במיוחד, כך שכל בניין הוא כמו שכונה קטנה. ככה שאם לא תאהבו את השכנים ממול, תוכלו לנסות זוג אחר מהמאות שאתכם בבניין.
וכמובן שאי אפשר עולם פוסט-אפוקליפטי בלי אנרכיה ברחובות. העולם הלך לעזאזל, אז למה לא לעשות מה שבא לנו? כל אחד עושה מה שבראש שלו, והיחידים שאחראים על אכיפת החוק הם "השופטים". וזה פחות בכיוון של מירי מסיקה ומרגול, ויותר בכיוון של אנשים עם קסדות ושריון שגורם להם להיראות כמו צבי נינג'ה, חמושים ברובים שיורים קליעים, ניצוצות, מרגמות וגם שואבים אבק. אחד השופטים האלה הוא דרד (קארל אורבן. או שלא) שבדיוק עומד לפרוש….רגע, סליחה, הוא לא עומד לפרוש. פשוט יש הרבה קלישאות בסרט הזה – כולל "אני הוא הצדק", "יום הדין הגיע" וכל משחק מילים כזה שתוכלו לחשוב עליו –  אז הנחתי ש… לא משנה. בכל מקרה, לדרד מספחים אישה צעירה שרוצה להצטרף לשופטים, כדי שיעביר אותה מבחן שטח. מוות נחשב היכשלות, אגב. אה, ובמקרה הוונבי-שופטת הזאת היא גם קוראת מחשבות. שממה רדיו-אקטיבית כבר אמרתי?
דרד והצעירה (הוא פשוט פונה אליה כ"טירונית" כל הזמן, אז אי אפשר שלא לחשוב על הדיסטנס פה) מחליטים שהמבחן שלה יהיה באחד המגה מבנים. בראש המגה מבנה הזה יושבת לה מאמא (סרסיי לניסטר מ"משחקי הכס"), שאחראית על הפצת סם חדש, ששאיפתו גורמת לך לחוות את העולם בקצב יותר איטי מקטעי אקשן של זאק סניידר. הסיבה שדרד ושותפתו נקראים לשם היא שבוקר אחד מאמא מחליטה להעניש כמה חבר'ה מכנופייה יריבה בכך שאנשיה פושטים את עורם ואז זורקים אותם למטה 200 קומות. ואתם חשבתם שלראות פגר בכביש על הבוקר זה לא נעים. השופטים מגיעים לזירה, אך בעזרתו של ההאקר ביל וויזלי, מאמא לוכדת אותם בפנים, ומודיעה בכריזה של הבניין שעונת ציד השופטים החלה.

מכאן דרד והצעירה נכנסים למצב הישרדות, יחד עם פושע שהם עצרו ומתעקשים לקחת איתם לכל מקום. למה? כי צריך לעצור אותו. אז מה אם שופטים הורגים פושעים על ימין ועל שמאל, וכרגע כל הבניין רוצה לערוף לשניהם את הראש? חוק זה חוק. ללא החוק, אנחנו לא יותר טובים מהם, או משהו כזה. אז הם מסתובבים במסדרונות הבניין, ויורים באנשים לפני שהם ירו בהם. ומכיוון שהרבה מתושבי הבניין מכורים לסם החדש הזה, המוות שלהם הופך להיות איטי, מדמם ויפהפה. הקליעים עוברים בסלו-מושן מרהיב דרך לחיים, מעיים ושומן, והתלת-מימד גורם לכם כמעט להתגונן מפני הדם שעף לכיוונכם. אני ממש מפחד לראות את הסרט הזה ב 4DX החדש.
אז איך הסרט? תלוי את מי שואלים. אם אתם אוהבים סרטי טראש אלימים וכיפיים, כנראה שתאהבו את זה. הוא לא כיפי ברמה של "הפשיטה" או "לירות כדי להרוג", אבל דרך נחמדה להעביר שעה וחצי אם לכם משהו יותר טוב לעשות. זה לא סרט גרוע, אבל יש לי הרגשה שהוא היה הרבה יותר כיפי בתור משחק וידאו. צב הנינג'ה עם הקסדה והפה של קארל אורבן נותן הופעה סבירה יחסית, וגם שאר השחקנים בסדר (רובם לא צריכים ממש "לשחק", רק להיראות מסוממים או לירות). התלת-מימד והסלו-מושן מיושמים פה ממש טוב, אבל הבעיה היא שלא רואים אותם הרבה בכלל. במיוחד בסצינה בה נראה הכי טבעי להשתמש בסלו-מושן ולא משתמשים בו! בקיצור, סרט אקשן נחמד, שמספק כמה מהנפילות האיטיות ביותר מגורד שחקים מאז הסוף של "מת לחיות". זה מהסרטים הבודדים האלה שכנראה תהנו יותר אם תראו בתלת-מימד. רק אל תשכחו להביא משקפיים. הם גובים עליהם כסף עכשיו, החצופים. ממש פשע.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: