ביקור(ת) בית – לינקולן צייד הערפדים

יש לי תאוריה. אי שם בהוליווד יש בניין גדול, ובו יש מיכלים מלאים בכדורים, כשלכל מיכל יש קטגוריה משלו – מקצועות, מפלצות, אישים מפורסמים, חיות וכו'. המיכלים האלה עובדים כמו הגרלות הלוטו – מערבבים את הכדורים במיכל, עד שאחד נפלט החוצה. מדי פעם, כשבהוליווד צריכים סרט והם בדיוק בין ריבוט של סדרה כל שהיא לרימייק נוראי לקלאסיקה מסויימת, הם הולכים למיכלים האלה. הם מערבבים שני מיכלים – לפעמים יותר – עד שיוצאים כדורים, ואז אומרים "בואו נעשה מזה סרט". השיטה הזאת היא מה שהביאה לנו סרטים כמו "בוקרים נגד חייזרים" (או כפי שהוא מוכר בארץ, "הפלישה למערב"), "פרדי נגד ג'ייסון", "הנוסע השמיני נגד הטורף" ועוד. וזו גם אותה השיטה, לדעתי, שהביאה לנו את "אברהם לינקולן – צייד הערפדים".
במבט ראשון זה שם די משעשע. אפשר לחשוב שזה שם של סדרה מצויירת או סרט פארודי. אבל אל תטעו – זה סרט אמיתי עם תסריט אמיתי, שביצירתו הושקעו כ-70 מיליון דולר. יותר מכך, הוא אפילו מבוסס על ספר. סרטים כאלה נוטים ליפול לאחד מצידי הסקאלה – או שהם לוקחים את עצמם ברצינות תהומית, אם שהם מודעים לרעיון המגוחך שלהם וצוחקים עליו בדרכים כאלה ואחרות. הסרט הזה נופל איפה שהוא באמצע – מצד אחד הדמויות שלו רציניות ואין אף ניסיון להומור או מודעות עצמית כל שהיא לקונספט של הסרט. מצד שני, סצינות האקשן הסלו-מושניות מצולמות באופן כל-כך מגניב ואובר-דה-טופ שהן נראות קצת לא שייכות לסרט. אם זה מזכיר לכם קצת את "מבוקש" מ 2008, זה לא מפתיע. את שני הסרטים ביים טימור בקממבטוב.
בשנת 1818, אברהם לינקולן הצעיר רואה את אמו מותקפת ע"י יצור מסתורי, ומתה קצת לאחר מכן. הוא נשבע לנקום את מותה, ואחרי שגדל קצת, מוצא את האיש האחראי לכך ויורה לו כדור בראש. סרט רגיל כנראה היה מסתיים בנקודה הזאת. אך מסתבר שהאיש הזה הוא לא איש רגיל, אלא מפלצת עם ניבים שאוהבת לשתות בני אדם כמו טרופית. למזלו של אייב, הוא ניצל ע"י זר מסתורי, שמתברר שעבוד כצייד ערפדים למחייתו. מכאן זו בערך הנוסחה הרגילה – המורה מאמן את התלמיד, שמבטיח לחיות ללא חברים או משפחה (ומפר את שתי ההבטחות, כמובן). על הדרך יש כמה וכמה טוויסטים צפויים, קלישאות ואקשן בהילוך איטי.

אני בטוח שמר בקממבטוב ניסה לעשות כאן משהו יצירתי, אבל זה התפקשש לו בדרך. האשמה כנראה נופלת על הדמויות המשעממות והרציניות. הן מדברות ביניהן בשפה כזאת של המאה ה 19, ולא מצליחות לייצר בדיחה אחת, אפילו גרועה. בכל רגע שלא היה אקשן בסרט רק מצאתי את עצמי מחכה לסצינת האקשן הבאה, וגם מהן לא ממש התלהבתי. בניגוד ל"מבוקש" – שהצליח להראות אקשן מגניב עם קליעים מעוקלים ועכברושים מתפוצצים – כאן האקשן הוא די סטנדרטי. אז נכון, הילוך איטי, גרזנים ודם זה כיפי והכל, אבל צריך גם משהו קצת מקורי. זה שהוא אברהם לינקולן לא משפיע על הסצינות האלה בשום צורה, וזה יכול להיות גם כל אחד אחר שנלחם בערפדים. לעזאזל, הוא אפילו לא משתמש פעם אחת במגבעת שלו כדי לחסל מישהו! מה כבר ביקשנו?
השחקנים כאן עושים עבודה סבירה, ואת חלקם כנראה תכירו. את המדריך של אייב מגלם דומיניק קופר ("קפטן אמריקה"). אנת'וני מאקי ("אדם על הקצה") וג'ימי סימפסון ("מלכי הבריחה") מגלמים את חבריו, ואת אשתו מגלמת מרי אליזבת'-ווינסטד ("סקוט פילגרים נגד העולם"). לתפקיד של אברהם לינקולן עצמו בחרו שחקן די אנונימי בשם בנג'מין ווקר, שאין לו תפקיד בולט בעבר או בעתיד הקרוב. את הסרט, כאמור, ביים טימור בקממבטוב והפיק אותו לא אחר מטים ברטון.
הסרט הזה היה אמור לצאת לבתי קולנוע בארץ, הוקרנו כאן טריילרים שלו והכל. אבל הוא נגנז לאחר ביצועים לא מספקים בקופות ארה"ב, דבר שאני לא יכול לומר שמפתיע. זה סרט בינוני, שאילולא חלק מהשמות המעורבים בו כנראה היה יוצא ישר לספריות הדי.וי.די. אני חושב שסרטים כאלה יכולים להיות טובים, בין אם הם לוקחים את עצמם ברצינות או לא. אבל בקממטוב ניסה לעשות גם וגם, וזה פשוט לא עבד. לא נורא, אולי לאייב יהיה יותר מזל נגד זומבים.
מודעות פרסומת

2 responses to “ביקור(ת) בית – לינקולן צייד הערפדים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: