פרוייקט ס.פ.ר – חלק שני – פריקוולים

*אזהרה!* כתבה זו מכילה ספוילרים לסדרת "יעד סופי". אם לא ראיתם, מומלץ לדלג על הפסקה האחרונה (ולראות את הסרטים).
 I'm back!
אז כן, עבר קצת זמן מאז החלק הראשון. קצת יותר משלושה חודשים, ליתר דיוק. פשוט רציתי לראות שוב חלק מהסרטים שמוזכרים פה, ותמיד אמרתי "נכתוב את זה מחר, נכתוב את זה מחר". אז הנה, אחרי שאנשים שאלו אותי לאחרונה מה קורה עם זה (הפעם באמת שאלו), הפרוייקט סופסוף חזר. החלק השני יעסוק בפריקוולים. לאלה שקצת פחות מבינים עניין, קודם ההגדרה – "פריקוול היא יצירה קולנועית או ספרותית נוצרה לאחר קודמתה, אך מתארת אירועים שקרו כרונולוגית לפני קודמתה." יש הרבה סרטים שמתחילים במצב מסויים, בין אם זו אפוקליפסה או שיש דמות כל שהיא בכסא גלגלים, ונותנים לזה הסבר מצומצם, אם בכלל. לרוב זה לא פוגע בחוויית הצפייה, אבל אי אפשר שלא לתהות מה קרה שהביא למצב הזה. בשביל זה יש פריקוולים – סרטים היוצאים לאחר סרט מסויים, אך מספרים את האירועים שהתרחשו לפני אלה שבסרט המקורי. לפעמים הפריקוולים ממש טובים ותורמים רבות ליקום של הסרט, ולפעמים הם ממש מיותרים והיה עדיף לו לא היו נוצרים בכלל. אז הנה כמה פריקוולים טובים…וכמה פחות.
הטובים
אקס-מן: ההתחלה – כנראה סרט גיבורי-העל האהוב עלי אחרי טרילוגיית "האביר האפל" של נולאן. בסרט "אקס-מן" המקורי, אנו מתוודעים לבית הספר למוטנטים של צ'ארלס אקסווייר וליריבות שלו עם אריק לנשר, או "מגנטו". הסרט הזה חוזר אחורה, לימים שבו צ'ארלס ואריק היו צעירים יותר, ומספר על ההיכרות שלהם, החברות שלהם והפיכתם לאויבים בעקבות השקפות עולם שונות.
הבמאי מת'יו ווהן ("קיק אס") עושה כאן עבודה נפלאה והסיפור נהדר. יש גם שחקנים אדירים כמו ג'יימס מקאבוי, ג'ניפר לורנס וניקולס הולט, אבל מי שללא ספק גונב את ההצגה הוא מייקל פאסבנדר בתפקיד אריק. ראיתי אותו בתפקידים קטנים יחסית לפני הסרט הזה, אבל ההופעה המופתית שלו כאן כמוטנט צמא-נקמה הפכה אותו לאחד השחקנים האהובים עלי. לסיכום, זה סרט מעולה ואחד הטובים של שנה שעברה, ואני בהחלט מצפה להמשך (רק חבל שמת'יו ווהן לא יביים אותו).

magneto

כוכב הקופים: המרד – את הסרט המקורי מהסיקסטיז ראיתי מזמן, אבל הוא זכור לי לטובה, כולל הטוויסט שלו שאותו בערך כולם מכירים. בשנת 2001 טים ברטון עשה גרסה משלו לסרט, שלמרות הקאסט המהולל שלה, הייתה די מגוחכת ומאכזבת. עשר שנים לאחר מכן, הבמאי הדי-אלמוני רופרט ווייאט החליט שבמקום לנסות שוב לספר את הסיפור, הוא יעשה לו הקדמה שתסביר איך הקופים עלו לשלטון.
הסרט מספר על וויל, (ג'יימס פרנקו) מדען המנסה להמציא תרופה שגורמת למוח לרפא תאים פגומים. חוץ מפריצת הדרך המדעית, הוא עושה זאת גם כדי לעזור לאביו החולה באלצהיימר (ג'ון לית'גו המעולה, המוכר בעיקר כטריניטי מ"דקסטר"). לאחר שהתרופה עוברת בתורשה מקופה עליה היא נוסתה לבן שלה – אותו וויל מאמץ לאחר מותה ומכנה "סיזר" – הוא מפתח אינטליגנציה מוגברת. המשחק של פרנקו ולית'גו הוא טוב, אבל הכוכב האמיתי של הסרט הוא אנדי סרקיס, אולי לא ראיתם את סרקיס בתור עצמו על המסך אי פעם, אבל הוא עשה את לכידת התנועה בשביל דמויות כמו קינג-קונג, גולום מ"שר הטבעות" וסיזר בסרט הזה. כמו בתפקידיו הקודמים, גם פה הוא לא מאכזב ויוצר את הקוף הכי טוב שראיתי בקולנוע.
הרעים
טיפשים בהפסקה שנייה – כן, כפי שאפשר להבין מהשם שלו, הסרט הזה לא התיימר מראש להיות שיא התחכום. ב 1994 יצא "טיפשים בלי הפסקה" שעקב אחר מעלליהם של צמד החברים האידיוטים הארי ולויד. גם הסרט ההוא לא היה חוד החנית של הקולנוע או של קומדיות, אבל היו לו כמה רגעים נחמדים (בכל זאת, ג'ים קארי). כמעט עשור לאחר מכן, הבמאי טרוי מילר – שביים עד אז בעיקר סרטים טלוויזיונים – החליט לקחת על עצמו את הפריקוול, שמספר איך צמד החברים נפגשו. מכיוון שהוא מתרחש כמה שנים לפני הסרט המקורי, שני השחקנים הראשיים הוחלפו. בערך כל מה שלא עבד בסרט המקורי לא עבד גם פה, אבל הפעם גם הרגעים המשעשעים לא היו, ונשארנו עם סרט זבל. מילר היה צריך להמשיך במסורת שלו ולהוציא גם אותו ישר לטלוויזיה, או יותר טוב – לא לעשות אותו בכלל.
הנוסע השמיני נגד הטורף – לפני שטרנד "X נגד Y" נהיה טרנדי בשנים האחרונות, זה ייושם בעיקר בז'אנר האימה.  זומבים, פרנקנשטיין, איש הזאב, כולם נלחמו זה בזה מתי שהוא. ב 2003 החליטו להפגיש בסרט אחד שניים מאייקוני האימה הכי מפורסמים: פרדי קרוגר – הרוצח עם כפפות התערים מסדרת הסרטים "סיוט ברחוב אלם" שהורג נערים בתוך החלומות שלהם כנקמה על מה שהוריהם עשו לו – וג'ייסון וורהיז – הרוצח עם המצ'טה ומסיכת ההוקי שהורג מדריכי מחנה חרמנים כנקמה על מותו שנגרם בשל רשלנותם. הסרט היה נחמד, עם כמה בדיחות ורגעים טובים (מישהו זוכר את פרדי הזחל?) והצליח מאוד בקופות.
שנה לאחר מכן, הבמאי פול וו. ס. אנדרסון ("מורטל קומבט", "האויב שבפנים") הפגיש שתי מפלצות אחרות מסרטי אימה – החייזר מסרטי "הנוסע השמיני" והטורף מסרטי "הטורף", בסרט "הנוסע השמיני נגד הטורף" (מקורי, הא?). אבל הסרט הזה היה הרבה, הרבה יותר גרוע. במקום לריב "על" בני-אדם כמו בסרט הנ"ל, כאן בני האדם סתם תקועים באמצע בזמן ששני סוגי הזנים נלחמים אחד בשני. האפקטים לא משהו, בלשון המעטה, הדמויות מתנהגות בטיפשות (כן, אפילו ביחס לדמויות בסרט אימה) וגם כשיש אקשן הוא ערוך בצורה גרועה. הסרט הזה הוא סוג של "סרט סנדוויץ'" – מבחינה כרונולוגית הוא מתרחש לאחר סרטי "הטורף" אבל לפני סרטי "הנוסע השמיני". גם הסרט הזה הצליח בקופות, משום מה, וקיבל סרט המשך ב 2007. לדעתי זה סתם סרט מיותר שלא ממש מוסיף כלום ליקום של המותגים, וגם עליו היה עדיף לוותר.

AVP

והסתם מגניבים
פרומתאוס – כן, אנחנו עדיין באותו יקום. וכן, גם הסרט הזה הוא פריקוול ל"הנוסע השמיני" (לא ישיר, אבל סוג-של). וכן, גם בסרט הזה יש הרבה חורים ודברים גרועים. אז מה ההבדל? שבניגוד ל"הנוסע השמיני נגד הטורף", פה יש גם דברים טובים, שכמעט ומפצים על השאר. את הסרט ביים רידלי סקוט בעצמו, אותו במאי של "הנוסע השמיני" המקורי. הסרט עוקב אחר קבוצה של אסטרונאוטים, שבעקבות מסר חוצני שהם מגלים, יוצאים לחלל בתקווה למצוא את ה"מהנדסים" – החייזרים שאמורים להיות מקור היווצרותה של האנושות. כשהם מגיעים לכוכב היעד, הם מגלים שיש שם יצורים לא ממש חברותיים, ושה"מהנדסים" הם לא מה שחשבו.
נתחיל מהדברים הטובים. דבר ראשון, הסרט הזה מאוד יפה, ואחד מהנדירים שמומלץ כן לראות בתלת-מימד. יש בו שוטים מדהימים של נופים, כל המערות והמבנים בחלל נראים טוב, וגם האפקטים לא מביישים. דבר שני, יש בו את מייקל פאסבנדר, שגם פה נותן הופעה מעולה. הדבר השלישי והאחרון לצערי, הוא שהחצי הראשון שלו דווקא טוב. הבעיה מתחילה בחצי השני. אל תתנו לטריילר או לתיאור למעלה להטעות אתכם – זה לא סרט פילוסופי שבאמת מתעמק במקורו של האדם. זה סתם התירוץ כדי להביא את האנשים האלה לחלל. משם והלאה זה הופך למין "הישרדות", כשחברי הצוות מתחילים למות בזה אחר זה בדרכים מגוונות. עוד בעיה בחצי השני, וכנראה העיקרית, היא שהוא נראה כמו פרק של אבודים – על כל שאלה שנפתרת צצות 3 חדשות. וזה לא במקרה, אחד התסריטאים של הסרט גם כתב פרקים ל"אבודים". רק שפה במקום אי יש כוכב נידח ובמקום עשן שחור יש נוזל שחור ורצחני. החורים האלה, בנוסף לכמה החלטות מפגרות מאוד של דמויות, הופכים את הסרט לסוג של תעלומה מעצבנת שלא נפתרת שכל המייקל פאסבנדרים בעולם לא יכולים להציל. בקיצור, לא הייתי אומר שהוא סרט רע, פשוט אל תבואו עם ציפיות.
יעד סופי – אחת מסדרות הסרטים האהובות עלי. טכנית הם מתוייגים כסרטי אימה, אבל הם ממש לא כאלה. אין כאן רוצח פסיכופט או רגעים מבהילים במיוחד. העלילה חוזרת על עצמה בכל סרט, אבל זה לא מפריע להם להיות ממש מהנים. היא הולכת ככה – בזמן נסיעה בכביש / טיסה במטוס / מתקן בלונה פארק וכו', מישהו חווה חיזיון של תאונה נוראית שהורגת הרבה אנשים. הוא נכנס לפאניקה, וגורם לעוד כמה אנשים להתעצבן. לאחר כמה שניות התאונה אכן מתרחשת. זה שחזה אותה והאנשים שניצלו בזכותו חושבים שהם בסדר, עד שהם מתחילים למות בזה אחר בזה בדרכים הזויות. הם מבינים שהם רימו את ה"מוות" (אין מישהו עם ברדס שחור וחרמש, אלא זה יותר במובן של ישות על-טבעית כזאת) כשניצלו מהתאונה, ועכשיו הוא הורג אותם כדי להסדיר את המצב.
הסרט הראשון היה די קודר ורציני, אך ככל שהסרטים התקדמו הם עברו מאימה לעל גבול הקומדיה. למשל, באחד הסרטים שתי נערות נלכדות בתוך מיטות שיזוף ובגלל "תקלה" נשרפות למוות. המצלמה מצלמת מלמעלה את שתי המיטות כשהן עולות באש, ומיד בשוט לאחר מכן רואים במקום המיטות שתי ארונות קבורה. זה אולי נשמע נורא בכתב, אבל כשרואים את זה ועוד "תאונות" מגוחכות בסרטים האלה, אי אפשר שלא להשתעשע אפילו קצת. הסרטים שיצאו אחרי הראשון גם היו די מודעים לעצמם, כשבכל האחד הגיבורים הבינו שמה שקורה להם זה כמו אירועי הסרט הראשון. אך בסרט החמישי והאחרון שיצא (בינתיים), הם לא עושים זאת. למה? כי בסוף יש טוויסט נחמד ביותר, בו מסתבר שאירועי הסרט בעצם מתרחשים לפני הסרט הראשון. זה קצת סותר את כל הקטע עם המודעות העצמית, אבל זה לא ממש קריטי. הסרטים האלה לא ממש עמוקים, אבל הם בהחלט כיפיים לצפייה, אם אתם בקטע של לראות אנשים מתים בדרכים מוזרות ומשעשעות.

FD

זהו, זה היה החלק השני של הפרוייקט. בחלק הבא והאחרון (שיגיע עוד פחות משלושה חודשים, לא לדאוג) אכתוב על ריבוטים / רימייקים. יהיה מעניין. חג שמח!

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: