Southern Comfort

שלום וברוכים הבאים לעוד פוסט אישי (או פוסט 'אין ממש מה לראות בקולנוע עכשיו'). אחרי שאמרתי לכמה אנשים שבזמן האחרון אין לי ממש מוזת כתיבה, אחד מהם הציע לי להקשיב למוזיקה בזמן שאני כותב, אולי זה יעזור. אז אני יושב פה עכשיו מול המחשב עם בקבוק נסטי בצד אחד ואייפוד בצד אחר. כן, אמרתי אייפוד. נראה לי שהוא אצלי מאז…2008 בערך. היי, זה 400 שירים, אין לי כוח להעביר את כולם לסלולרי, שהסוללה שלו גם ככה נגמרת די מהר. וחוץ מזה, "אם זה לא שבור" וכו'. בכל אופן, אז לחצתי על "שאפל" והשיר למעלה הוא הראשון שנבחר. האמת שהוא די מתאים למצב הנוכחי.

עד שסיימתי לכתוב את הפסקה הזאת הוא כבר נגמר (אני גם עושה עוד דברים תוך כדי). שיר הבא – In for the kill. נראה לי שגיליתי אותו לפני חודשיים בערך. לדעתי עם קצת שינוי במקצב הוא יכל להיות אחלה שיר בונד. נו, טוב.

בכל מקרה, איפה הייתי? אה, כן. יש כאלה שבטח חושבים עכשיו "מה אתה ממורמר? אתה משוחרר, קיבלת מענק שחרור, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה". אז נכון, מצד אחד להשתחרר היה כיף, אני לא אכחיש את זה. האמת, היום עבר חודש בדיוק מאז שנפרדתי לתמיד מצה"ל. חודש שבו לא קמתי לפני 3 בצהריים בלא מעט ימים, שסתם הסתובבתי בשכונה או מחוצה לה ללא מטרה מסויימת ושעשיתי דברים חדשים כמו ללכת להופעות של להקות לא-כאלה-מוכרות בברים אפלוליים. אבל גם אם תתנו לילד קטן להסתובב ולטעום חופשי בחנות ממתקים, מתי שהוא תתחיל לכאוב לו הבטן והוא ירצה ללכת הביתה. המטאפורה הכה-מתוחכמת הזאת היא הדרך שלי לומר ש…די מיציתי את החופש הזה.

שיר הבא – Helicopter של Bloc Party. נראה לי שגיליתי אותו באיזה משחק מחשב ישן. נראה לי שאם אי פעם אעשה סרט, הוא יתחיל במרדף לצלילי השיר הזה. שיר קצבי ומגניב שדי גורם לך לרצות לשמוע אותו תוך כדי ריצה.

אני מנסה למצוא עבודה, באמת. כבר שלחתי קו"ח לכל מיני מקומות. הראשון היה סניף של "באג" בנתב"ג (או כפי שכניתי אותו, נת-באג) אבל לאחרונה גיליתי שהשטח שלהם בדיוטי פרי נקנה ע"י "א.ל.מ". לא פלא שהם לא חזרו אלי. העבודה השנייה ממש תוייגה ל"מעריצי סרטים כבדים" והיא אפילו במרחק של 5 דקות נסיעה מהבית שלי! אבל גם הם לא חזרו אלי. ניסיתי גם להתקבל כדורמן במלון תל-אביבי. לעזאזל, לא אכפת לי, השכר נראה טוב, ואם זה בשביל לפתוח דלת 7 שעות ביום אז למה לא, נכון? אבל גם הם לא חזרו אלי. זה ממש מתחיל לעצבן. אני יודע שעבודה לא מוצאים תוך יום, אבל גם אם אני לא נראה להם או שהמשרה כבר נתפסה זה מוגזם מדי לבקש שיודיעו לי על כך בחזרה? אולי הבעיה היא בעצם אצלי, שאני לא מתפשר. אבל סליחה, מה זה "לא מתפשר", יש דברים שעם כל הכבוד אני לא רוצה לעשות. למרות שהמטרה זה לחסוך כסף בשביל טיול אני רוצה גם לאהוב את העבודה הזמנית שלי ולא לסבול בשקט בשביל כסף.

שיר הבא – The Kids Are Back. שמעתי אותו לראשונה ב"ג'ק אס 3". גם ערכתי איתו שני קליפים לסדרות. אבל זה בערך שני הדברים היחידים שאי פעם ערכתי, אז אל תצפו למשהו מקצועי.

viral

אתמול משהו צד את עיני – עבודה באילת. יש שם מגוון של משרות, ואם עובדים באחד המלונות זה גם מגיע עם מגורים בעיר. הדעות על אילת אצל אנשים שאני מכיר מתחלקות ל 3 – אלה שמתים עליה, אלה שלא סובלים אותה ואלה שלא היו בה. אני חושב שזו עיר די נחמדה. לא יודע אם הייתי גר שם – בכל זאת, זה בקצה הארץ – אבל אנחנו נוסעים לחופשה משפחתית שם כל שנה בערך ואני לא סובל או משהו. מצד אחד, לעבוד במלון נשמע כמו חוויה מעניינת. גם יצא לי לפגוש הרבה תיירים (ותיירות) שזה תמיד נחמד. ואין שם מע"מ, אז הכל די זול. מצד שני, כפי שנאמר, זה בקצה הארץ, מרחק של כמה שעות נסיעה טובות מהמרכז. נכון, אפשר גם לטוס, אבל עדיין. עוד משהו חשוב, כפי שידידה ציינה בפני אתמול – "אין שם יס פלאנט". אכן בעיה, במיוחד עכשיו כשקיבלתי כמתנת שחרור מאוחרת כרטיס מגנטי כזה של "יס פלאנט" שטעון ב 14 כניסות חינם. ודבר שלישי, עכשיו זו לא ממש העונה של חופשות באילת. בקיצור, כרגע זו רק אופציה. הכל עוד פתוח.

שיר הבא – Somewhere Only We Know. שיר נהדר. בטח שמעתי אותו גם לפני זה, אבל מה שעולה לי לראש עכשיו זה הביצוע שלו ב"גלי". כן, אני יודע, זו סדרה די נוראית ובכיף הייתי מפגיש בין ליה מישל ודקסטר. אבל יש שם לא מעט נאמברים טובים, חלקם אפילו מתעלים על המקור. זה גילטי פלז'ר כזה.

אז זהו, נראה לי. שכחתי משהו? אה כן, זכיתי באיזה מבצע של "וואלה" בפייסבוק. אני לא זוכה הרבה בהגרלות ודברים כאלה, אז זה די נחמד, בעיקר בהתחשב בכך שהפרס הוא מארז הטרילוגיה של "האביר האפל". זה אמור להגיע השבוע מתי שהוא. נראה לי שאחרי שאפרסם את זה אצא לבדיקת הדואר היומית שלי (שלשום ואתמול זה לא הגיע). כן, נראה לי שזהו. אני ממש רוצה להשקיע יותר בבלוג אחרי הסוג-של הזנחה בזמן האחרון. יהיה פוסט חדשות בקרוב, פוסט טריילרים חדש. אני צריך להתחיל לבחור סרטים לחלק השלישי של פרוייקט ס.פ.ר. ביום שישי אני הולך לראות "ההוביט" אז כנראה תהיה ביקורת על זה בשבת. אה, וגם יהיה סיכום שנה כזה – הסרטים הטובים, הגרועים, הסצינות וכו'. הלוגו של זה יפורסם בקרוב. עד כאן, בינתיים. חג שמח!

It's the End of the World as We Know It. לא, לא, R.E.M, זה קורה עוד שבוע וחצי.

מודעות פרסומת

2 responses to “Southern Comfort

  • אור

    המון בהצלחה בהמשך, מאוד התחברתי. כמו שכבר כתבתי לך, אני הייתי הולך בכיף על העבודה באילת, אם אתה מתכנן לחודשים בודדים.

  • THOR

    גם אני זכיתי במארז טרילוגייה של האביר האפל וגם אני עדיין לא קיבלתי את זה. טוב, "צרת רבים היא חצי נחמה" ( או נחמת טיפשים).
    הכתבה מצויינת, מה דעתך על לעבוד בבית קולנוע?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: