מטר הזהב – עשרת הסצינות של השנה

Untitled-1

וממשיכים! קראתי היום שוב את לו"ז הטקס, ושמתי לב שבטעות רשמתי שיהיו היום 20 סצינות. אז לא, זו שגיאה, התכוונתי לכתוב 10. ניסיתי בכל זאת לחפש 20 סצינות שאהבתי השנה, אבל לא מצאתי, אז ברשותכם, אאלץ לצמצמם את הרשימה. אה, ועוד דבר – אם לא סופרים את הפוסט המודיע על הדחייה שפרסמתי אתמול (ומחקתי כבר, כי הוא לא רלוונטי) מסתבר שזה הפוסט ה 50 שאני מפרסם. אני לא יודע בדיוק איך עובדות אבני דרך בבלוגים (לפי פוסטים? לפי הזמן שהוא קיים?) אבל סתם, זה נחמד, לדעתי. פתחתי את הבלוג לפני 5 חודשים, ובהתחלה היו לי 10 צפיות ביום טוב. המצב בהחלט השתפר מאז, וזה בזכותכם. חלק עשו לייק לדף הפייסבוק, חלק שיתפו את הפוסטים, וחלק – אני מניח – המליצו מפה לאוזן. אז תודה לכולכם שאתם קוראים ומתעניינים, לא משנה אם אתם מישראל, ארה"ב, קנדה, אנגליה, מקסיקו או ניו-זילנד (אני לא צוחק, רשומות כניסות מכל הארצות האלה, ואפילו יותר. מאוד מסקרן).
ועכשיו, טקס "מטר הזהב" נמשך עם 10 הסצינות שלדעתי היו טובות ביותר השנה: (הערה קטנה – חלק מהסצינות הן מסרטים חדשים, אז האיכות של הסרטונים שלהם כנראה לא תהיה משהו). אה, וכמובן שיהיו ספוילרים לסרטים המדוברים, אז אם אתם רואים בכותרת סרט שעוד לא ראיתם,  פשוט תגללו למטה מהר לסרט הבא. ושוב, גם פה אין בדיוק "דירוג", הסדר אקראי לגמרי (חוץ מהמקום הראשון).
"ההוביט" – חידות באפלה
טוב, אז כמובן שפה אין לי סרטון של הסצינה כי הסרט רק יצא לפני שבועיים, אז אני שם סרטון שלה מסרט מצוייר ישן שיצא ע"פ הספר. בכל מקרה, זאת סצינה המתרחשת בספר בפרק הנקרא "חידות באפלה". לאחר שבילבו והגמדים נלכדים ע"י גובלינים, הוא נופל לתוך מערה עמוקה ורואה לראשונה את גולום. גולום רוצה לאכול בילבו, אך זה מצליח להגיע איתו לעסקה, שהם ישחקו משחק חידות. אם בילבו מנצח – כלומר, נותן לגולום חידה שאינו מסוגל לפתור – גולום יוביל אותו החוצה. אך אם הוא יפסיד, גולום יזכה לאכול אותו.
הדבר העיקרי שהופך את הסצינה הזאת לטובה היא כמובן אנדי סרקיס. כמו שכתבתי פה בעבר, הבחור הוא המלך של לכידת-תנועה בשביל יצורים ממוחשבים. בכל דמות שהוא מגלם הכל נראה כל-כך טבעי וריאליסטי, מהתנועות ועד הבעות הפנים. הוא חזר לגלם פה את גולום אחרי כמעט עשור מאז שעשה זאת ב"שר הטבעות", אך הוא עדיין מצליח לגרום לו להיראות כמו יצור מכוער ודחוי מצד אחד, אך מעורר סימפטיה וחמלה מצד שני. חוץ מזה, החידות בסצינה נחמדות (אך לא כאלה קשות) וגם הדיאלוג בין השניים משעשע. לא משנה אם אהבתם את "ההוביט" או לא, לדעתי בהחלט שווה לשבת בשעתיים ומשהו שקודמות לסצינה הזאת רק בשבילה.

"משחקי הרעב" – המשחק מתחיל
את הספר הראשון של "משחקי הרעב" קניתי בדיוטי-פרי בנתב"ג לפני טיסה באוגוסט 2011. קראתי כמה המלצות וידעתי שהולך לצאת סרט על-פיו בעוד כמה חודשים, אז החלטתי לראות על מה כל המהומה. הספר היה נהדר, וקראתי אותו תוך ימים ספורים. "משחקי הרעב" הוא ספר מהסוג שקשה לעבד לסרט מהסיבה שהוא מסופר מנקודת המבט של הגיבורה, אז הרבה ממנו הוא מחשבות שלה. מכיוון שבסרט אי אפשר לעשות ווייס-אובר מתמשך של המחשבות האלה, צריכים למלא אותו בדברים אחרים. כמובן שהספר יותר טוב, אבל אהבתי גם את הסרט. יש לו את החסרונות שלו (כמו מצלמה רועדת מדי וכמה דברים שהשתנו מהספר לרעה) אבל בסה"כ הוא לא רע.
אחד הרגעים הטובים של הספר שהסרט לדעתי כן הצליח לתפוס ממש טוב הוא ההתחלה של המשחקים. 24 המתחרים מועלים דרך מעליות אל הזירה, כשהם במעגל אחד גדול. על השדה בו הם נמצאים מפוזרים כל מיני חפצים שעשויים לעזור להם בהמשך, אך להתעכב שם כדי לקחת אותם עלול לעלות להם בחייהם. יש ספירה לאחור, ו….מתחילים. אנשים רצים בכל מקום, הורגים, נהרגים או בורחים. אך במקום שיהיה רעש של צעדים וגרזנים וצרחות, לא שומעים כלום חוץ מצלילים. זה ביחד עם המצלמה הרועדת (בפעם היחידה בסרט שזה באמת שימושי) לדעתי מצליחים להעביר היטב את הבלאגן המתרחש על המסך.

"ראלף ההורס" – שיעורי נהיגה
כבר הזכרתי את הסצינה הזאת בביקורת, אז הנה היא שוב. הילדה ונלופי אומרת לראלף שאם יעזור לה להשתתף בתחרות, היא בתמורה תזכה בשבילו במדליה שאיבד. הבעיה היחידה היא שאין לה רכב, והיא לא יודעת לנהוג. לאחר שראלף עוזר לה להרכיב מכונית מירוץ, הם הולכים ל"הר געש הדיאט קולה" כדי להתאמן. אני לא ממש אוהב את המוזיקה של ריהאנה, אבל היא פשוט כל-כך התאימה לסצינה הזאת שהיא השאירה עלי רושם גם כשהסרט נגמר. הקטע הכי טוב בסרט האנימציה הטוב של השנה.

"כרוניקה (בזמן אמת)" – סופר-על
באטמן אולי לא גיבור-על (כלומר, אין לו כוחות-על), אבל אחרי שהוא מאמץ את הזהות הבדויה שלו, הוא יוצא לנקות את העיר מכל הפשע השורץ בה ולעשות קצת צדק. לעומת זאת, יש גיבורים אחרים שלאחר שהם מקבלים כוחות-על לא ממהרים לעצור שודדי בנקים. למה? כי הם נערים. אפשר לראות את זה גם ב"ספיידרמן" וגם בסרט הזה. לאחר ששלושת הגיבורים שלו מקבלים את כוחותיהם החדשים, הם קודם כל בודקים את הדברים המגניבים שהם יכולים לעשות, ואז יוצאים להשתמש בהם בשביל המטרה החשובה והנעלה של למתוח בני-תמותה תמימים. התוצאות משעשעות ביותר.

"הנוקמים" – עבודת צוות
מה יותר כיף מלראות גיבור-על אחד עושה קצת אס-קיקינג? לראות שישה גיבורי-על עושים זאת ביחד. הסצינה הזאת, שמגיעה בקליימקס של הסרט הכי כיפי של השנה, לא טובה רק בגלל שרואים בה את מה שאמרתי הרגע, אלא גם בגלל איך שרואים את זה – במקום לעבור בין שוטים של גיבור אחד לשני, המצלמה פשוט זזה בשוט אחד ארוך ומראה לנו את כולם בזמן שהם בועטים בישבנים חוצניים. פשוט מגניב מכל בחינה, וגם נגמר בפאנץ'-ליין (Literally).

"סקייפול" – הכירו את הנבל
עוד סצינה של שוט אחד ארוך, רק שהפעם המצלמה נשארת במקום כל הזמן, כשהיא ממוקדת בנבל. לאחר שבונד מגיע לאי של סילווה, הוא נתפס ונלקח כדי לפגוש אותו. סילווה (בגילומו של חאוויר בארדם האדיר) יורד לחדר במעלית, ומברך את גיבורנו במשל על שני עכברושים, שהם בעצם הוא ובונד. כך אנו נחשפים גם לתפיסת העולם שלו, וגם למראה שלו, שאינו ממש שגרתי לנבל בונד טיפוסי. קטע פשוט נפלא.

"רחוב ג'אמפ 21" – מרדף פיצוץ
ברשימת הסרטים הטובים של השנה ציינתי שהסרט הזה אינו רק מז'אנר האקשן-קומדיה, אלא גם פרודיה עליהם. אחת מהדוגמאות האלה נראות היטב בסצינה הבאה – שמידט וג'נקו בורחים מחבורת אופנוענים קשוחה, ובדרך גורמים לכמה תאונות הרסניות…או שלא?

"לופר" – מי שאוכל לבד…
הגאונות של הסצינה הזאת היא לדעתי האבסורד שלה. ג'ו הצעיר וג'ו המבוגר – אותו אדם בהפרש של 30 שנה – יושבים יחד בדיינר ואוכלים צהריים. עכשיו תחשבו על זה רגע….מבינים? אם הייתם פוגשים את עצמכם העתידי כנראה הייתם מתחילים ברצף היסטרי של שאלות על מסע בזמן, העתיד, מה יקרה לכם וכו'. אבל האם הייתם עושים את זה בזמן שאתם אוכלים איתו בדיינר? רק הרעיון הזה משעשע ביותר. יש פה את אחת הבדיחות הטובות של הסרט (שלצערי לא נמצאת בסרטון) וגם השיחה בין שני הג'ו-ים משעשעת מאוד. כמו כן, זו גם הסצינה שבה הסרט אומר לנו "תפסיקו לחשוב על כל השטויות האלה של מסע בזמן, כי זה גם ככה לא הגיוני ופרדוקס-י. פשוט תשתקו, תקבלו את המצב כפי שהוא ותהנו." (זו אינה הסצינה המלאה, היא נערכה כדי להיות חומר קידום לסרט. את המלאה לא הצלחתי למצוא לצערי).

"עלייתו של האביר האפל" – התנגשות הטיטאנים
באמצע הסרט, לאחר שבאטמן מגלה שביין הגיע לגות'האם, הוא יודע שעליו לעצור אותו. הוא נעזר בקאטוומן כדי לאתר אותו, רק כדי לגלות שהיא הובילה אותו למלכודת. עכשיו הוא במגרש של ביין, וצריך להיאבק בו. וכך הם פותחים בקרב פיזי אימתני שאולי לא כזה ארוך, אבל יותר טוב מהרבה קרבות שנערכים בקליימקס של סרטים אחרים. ראיתי את הסרט הזה לראשונה ב"איימקס", והסצינה הזאת הייתה פשוט אדירה. אפשר כמעט להרגיש פיזית כל מהלומה שבאטמן וביין מחליפים. שניהם אנשים גדולים וחזקים, אך בעוד באטמן רק חזר מפרישה של 8 שנים, ביין חיכה לרגע הזה הרבה זמן. לבסוף רק אחד מהם נשאר עומד, וקשה להאמין שאחרי קטע כל-כך טוב אנחנו רק בחצי. כל מי שטוען שלנולאן אין כישרון בסצינות אקשן מוזמן לראות את הקטע הזה ולאכול את הכובע.

ובמקום הראשון….
"הבקתה ביער" – דינג!
תסלחו לי, אבל אני אחזור על עצמי קצת – עד אפריל האחרון לא ידעתי ממש מי זה ג'וס ווידון. הכרתי סדרות שהוא יצר כמו "באפי" ו"אנג'ל", אבל לא ראיתי משהו שלו או הכרתי את השם. ואז הלכתי ל"בקתה ביער" ועולמי השתנה. סרט האימה-מטא הזה הוא מהטובים שראיתי השנה. לאורך כל הסרט ממש נהניתי, אבל אז הגיע הרגע. הרגע שבו התאהבתי רשמית בג'וס. גיבורינו מגיעים לבסיס של האנשים מאחורי כל מה שקרה להם, אך הם מבינים שעוד רגע יגיעו אנשים לטפל בהם. אז הם נותנים לארגון לטעום קצת מהדייסה שלו. התוצאה מדממת ואלימה, אך מאוד כיפית מבחינה ויזואלית ויצירתית. (יש פה הרבה דם. הצפייה על אחריותכם).

 

סצינת בונוס – "הפשיטה"
כבר פרסמתי פה סצינה אחת ברשימת סטרי השנה, אך מכל הסצינות האלימות שיש בסרט, זו האהובה עלי (שוב, אלים ביותר).

 

עד כאן להיום. מחר – פוסטרים!

 

מודעות פרסומת

One response to “מטר הזהב – עשרת הסצינות של השנה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: