ביקורת – הטיסה

(אני יודע שאמרתי שיהיו ביקורות על "ג'ק ריצ'ר" ו"אופטימיות", אבל לא ממש הצלחתי לכתוב עליהן ביקורת שלמה. אולי אני אשלב אותם באיזה 1+1 כזה בהמשך.)
אזהרה קצרה לפני שמתחילים: ב 27 לינואר, כמעט לפני שנה, יצא בישראל סרט הפעולה "המכונאי", בכיכובו של ג'ייסון סטיית'האם. באותו שבוע, במדור הקולנוע של המוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" פורסמה ידיעה קטנה של תקצירי הסרטים החדשים בקולנוע. מתחת ל"המכונאי" היה כתוב על הסרט ה"חדש" של כריסטיאן בייל, המגלם מכונאי שלא ישן וסובל מחזיונות. הסרט הזה אכן קיים וזהו שמו…רק שהוא מ 2004. הסרט מ 2011 עם ג'ייסון סטיית'האם לא קשור אליו בשום צורה ודרך. אתמול יצא הסרט "הטיסה" בו דנזל וושינגטון מגלם טייס. אבל! גם ב 2005 יצא פה סרט בשם "הטיסה", עם ג'ודי פוסטר המגלמת אמא המחפשת את בתה במטוס. לא משנה מה תקראו או איפה, זה לא הסרט הזה. מי שיגיע אליו בציפיה לראות את ג'ודי פוסטר כנראה יתאכזב. או שלא. בכל זאת, גם "הטיסה" הזאת ממש טובה.
הרבה זמן לא ראינו את דנזל וושינגטון על המסך. הפעם האחרונה הייתה כמעט לפני שנה, ב"טעון הגנה" הבינוני. אז הנה, הוא חזר, ובסטייל. וושינגטון מגלם את וויפ וויטאקר, טייס ותיק בחברת תעופה. במהלך טיסה שגרתית, משהו משתבש והמטוס מתרסק. בעזרת טריק לא ממש קונבנציונאלי, וויפ מצליח להציל את רוב הנוסעים. הוא נחשב כגיבור בעיני התקשורת והאנשים – כולם בטוחים שהוא עשה את הבלתי-אפשרי ושאם זה היה כל טייס אחר, כנראה שאף אחד לא היה יוצא מזה. הסיפור מסתבך כשוויפ נכנס למערכת יחסים עם אישה אותה הוא פוגש בבית החולים, ובאותו זמן הועדה לבטיחון תחבורתי מגלה שהוא היה שיכור בזמן הטיסה.

flight

בהרבה סרטים יש סצינות תאונה מרהיבות של כל כלי תחבורה בערך – מטוסים, רכבות, אוטובוסים וכו'. העניין הוא שהרבה מהן נראות מלאכותיות, "הוליוודיות" כאלה, עם לא מעט אפקטים. אבל אני יכול להגיד לכם כאן ועכשיו: חצי השעה הראשונה של הסרט – ההתרסקות של המטוס – היא אחת התאונות הכי ריאליסטיות, מטלטלות ומדהימות שראיתי בקולנוע הרבה זמן. אף פעם לא היית על מטוס מתרסק, ואני גם מקווה להמנע מזה בעתיד, אבל התיאור של זה בסרט נראה לי די מדוייק. אזהרה שנייה – לא מומלץ לראות את הסרט אם אתם מתכננים לטוס בעתיד הקרוב שאחריו. לי אין ואף פעם לא היה לי פחד מטיסות, אבל בכל זאת היית מרגיש קצת לחוץ אם הייתי צריך לעלות על מטוס יום אחרי הסרט הזה.
את הסרט ביים רוברט זמקיס. אולי אתם לא מכירים את השם, אבל רוב הסיכויים שאתם מכירים משהו שהוא ביים – סרטי "בחזרה לעתיד", "מי הפליל את רוג'ר ראביט", "פורסט גאמפ" ועוד. למעשה, מאז שנת 2000 ועד עכשיו, זמקיס ביים רק סרטי אנימציה, כשב"הטיסה" הוא חוזר ללייב-אקשן.  הבימוי בסרט מעולה, ויש בו כמה סצינות נחמדות ביותר. דנזל וושינגטון בהחלט מספק את הסחורה, והוא מוקף בקאסט מוכשר הכולל את דון צ'ידל, ג'ון גודמן ועוד. הצילום נפלא, הפסקול קליט, הכל בסרט הזה עובד ממש טוב.
הבעיה היחידה היא שלדעתי הוא לא ממש מסודר טוב. לאחר קטע הפתיחה המרהיב, הסרט קצת מאבד גובה והופך לדרמה על גבר שתיין שמנסה להתמודד עם כל ההשלכות של המקרה – החקירות נגדו, תשומת הלב מהתקשורת ומערכת היחסים שלו. שוב, כל הדברים בו מעולים, אבל…הייתה לי הרגשה שהוא מסופר בסדר הלא נכון. כשההתחלה נראית כמו קליימקס של סרט, אתה מצפה למשהו באותה רמה או יותר טוב איפה שהוא בהמשך, אבל זה לא מגיע. אבל עדיין, זה סרט מעולה עם שחקנים נהדרים ובימוי מבריק. כדאי לצפות לפני שהוא ממריא מבתי הקולנוע.
מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: