ביקורת – ג'ק ריצ'ר

אומרים שהמציאות מתעלה על כל דמיון, ובצדק. המציאות והקולנוע תמיד השפיעו אחד על השני, בין אם זה במכוון או לא. רק ביולי האחרון בוצע הטבח בקולנוע בקולורדו במהלך הקרנת "עלייתו של האביר האפל". היורה – שכינה את עצמו "הג'וקר" – הרג 12 אנשים ופצע עוד עשרות. היה ברור הרבה לפני שהסרט שיצא שהרבה אנשים ידברו עליו כשיגיע, אבל אף אחד לא תיאר לעצמו שזה יהיה מהסיבות האלה. לפני כחודש, ב 14 בדצמבר, בוצע טבח נוסף, הפעם בבית-ספר יסודי בקונטיקט. זה גרם להרבה שינויים בלוח השידורים בטלוויזיה, וכמו כן בדחייה של שבוע ביציאית הסרט "ג'ק ריצ'ר". למה? כי גם הסרט "ג'ק ריצ'ר" מתחיל בטבח.
ב 2010 יצא בישראל הסרט "איפה אליס?" (אם לא ראיתם, מומלץ) ולא יכלתי שלא לשים לב לדמיון בהתחלות של שני הסרטים. "אליס" מתחיל בכך ששני אנשים מתכננים חטיפה, ורואים איך הם מכינים את הבית אליו יקחו את הקורבן – קונים את המוצרים הדרושים, מרכיבים אותם, קודחים, בונים וכו'. כל הקטע הזה, באורך של כ- 5 דקות, נעשה ללא מילים. גם ההתחלה של "ג'ק ריצ'ר" היא אילמת – איש צעיר נוסע ברכב מסחרי לקומה עליונה של חניון, מרכיב רובה צלפים, מכוון אותו אל פארק שנמצא בצד השני של הרחוב, ומתחיל לירות באנשים באופן אקראי. כן, בהחלט אפשר להבין למה דחו את הסרט לאחר הטבח.
המשטרה מגיעה לזירה, מוצאת ראיות ועוצרת את החשוד. במקום להודות באשמה או לבקש עורך-דין, הוא לוקח נייר וכותב עליו "תביאו את ג'ק ריצ'ר". אבל מי הוא ג'ק ריצ'ר? מסתבר שהוא שוטר צבאי לשעבר בעל מיומנויות רבות. אבל יום אחד הוא נעלם מהרדאר והפך לרוח רפאים. אף אחד לא יודע מי הוא, איפה הוא גר, מה הוא עושה או מתי הוא בכה בפעם האחרונה. אז איך מאתרים אותו? אז זהו, שלא צריך. ריצ'ר עצמו מופיע בתחנת המשטרה ומבקש לראות את החשוד. הבעיה היא שבעקבות רשלנות משטרתית, הוא נמצא בקומה. עד שהוא יתעורר, ריצ'ר מחליט לחקור את המקרה, ובשביל כך נעזר בבתו של התובע המחוזי. ביחד הם יוצאים לברר מי היו הקורבנות, ולמה מישהו החליט לחסל אותם.

reacher

ב 2012 היו הרבה סרטים טובים ונהדרים. וסרטים גרועים, כמובן. אבל היו גם סרטים שלא ממש הצלחתי להבין מה המפיצים חשבו לעצמם כשהחליטו להקרין אותם פה. אלה סרטים דלי-תקציב וסבירים-עד-משעממים לחלוטין, שכנראה קיבלו תשומת לב רק בגלל שם גדול שמופיע בהם. ב"איום מבפנים" זה היה שון בין. ב"לשחק באש" זה היה ברוס וויליס. הסרטים האלה שווקו כסרטי אקשן, אבל לא ממש היו כאלה. כלומר, זה לא אקשן בתקציב של "הנוקמים" או "רובוטריקים", אלא בתקציב של שתיים-שלוש משכורות חודשיות. אחרי צפייה ב"ג'ק ריצ'ר", נראה לי שאפשר לתייג גם אותו כאחד כזה.
יש דברים טובים בסרט, כמו הקאסט. ההופעה של טום קרוז, למשל, נחמדה. לא פסגת היצירה שלו, אבל עדיין מהנה. ג'ק ריצ'ר (שאגב, דמותו בספר עליו הסרט מבוסס היא בלונדינית, שרירית ובגובה 2 מטר) הוא בחור כריזמטי אך מאיים. הוא יורה פאנץ'-ליינים אחד אחרי השני, אבל לא יהסס לכסח אותך במכות, להעליב אותך ולגנוב לך את האוטו סתם כי בא לו. בין שאר השחקנים ניתן למצוא את רוזאמונד פייק, ריצ'ארד ג'נקינס (שהפציע בהרבה סרטים בשנה האחרונה) וג'יי קורטני (אותו תוכלו לראות עוד חודש בתור הבן של ברוס וויליס ב"מת לחיות" החמישי). אוהדי המכוניות שביניכם כנראה יעריכו את הבחירות המוטוריות של ריצ'ר, וכפי שאמרתי, יש גם לא מעט דיאלוג משעשע.
הבעיה העיקרית של הסרט היא הסיפור שלו, שקצת נמרח. הוא נראה כמו פרק של איזו סדרת משטרה סטייל "CSI", רק שבמקום ארבעים דקות הפרק אורך שעתיים ועשר דקות.  יש כמה סצינות של מכות / יריות, כך שמי שמצפה לאקשן לא יתאכזב לגמרי, אבל לא הייתי מתייג את זה כ"סרט אקשן". האקשן של "ריצ'ר" מבדר, אבל לא משהו שלא ראינו כבר. הוא גם סרט די צפוי ברגע שמבינים מה קורה, למרות שאני מודה שיש קטע אחד די מקורי מבחינת תפניות בעלילה. אבל שוב, לולא הקאסט המוכשר, זה כנראה היה סתם עוד סרט. אם אתם רוצים לראות סרט אקשן טוב עם טום קרוז, צפו שוב ב"משימה בלתי-אפשרית 4". אם אתם רוצים לראות את טום קרוז במותחן בלשי עם נגיעות אקשן, לכו ל"ג'ק ריצ'ר".
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: