ביקורת – מת לחיות ביום טוב

יש סרטים שיוצאים בחגים כי זה מתאים. למשל, ביום האהבה של 2010 יצא סרט רומנטי בשם…"יום האהבה". כל סרט בסדרת סרטי האימה "המסור" יצא בליל כל הקדושים, הגרסה המפחידה (והמגניבה יותר) של פורים. שני סרטי "שרלוק הולמס" יצאו בסביבות חג המולד, ובהחלט קל לראות משפחה שהולכת יחד לראות את רוברט דאוני ג'וניור פותר תעלומות בחופשת החג. לעומת זאת, יש סרטים שיוצאים בחגים, ובין אם זה בכוונה או לא, זה נראה די מוזר. בחג המולד האחרון, למשל, יצאו בארה"ב "עלובי החיים" ו"ג'אנגו ללא מעצורים" – האחד סרט די מדכא וכולו שירה באורך של כמעט 3 שעות, והשני סרט על עבדות ואלים במיוחד באורך של כמעט 3 שעות. לא בדיוק מתאים לבילוי משפחתי. גם הבחירה להוציא את הסרט החדש בסדרת "מת לחיות" ביום האהבה קצת מוזרה, ודי משעשעת. אני מניח שרוב הקוראים הזכרים שיש להם בנות-זוג פספסו את הבכורה, אלא אם יש לכם חברה ממש מגניבה שחושבת שאין דבר רומנטי יותר מלצפות בברוס וויליס מפוצץ דברים.
אני אוהב את "מת לחיות" מגיל צעיר. הראשון הוא כנראה סרט האקשן האהוב עלי. גם היום, 25 שנה לאחר שהוא יצא וכבר יש אפקטים משוכללים ותלת-מימד והכל, תנו לי ברוס וויליס, בניין גדול וכמה טרוריסטים ואני מאושר. גם מי שלא ראה סרט מהסדרה בחייו כנראה מכיר את השם ג'ון מקליין, כנראה האיש עם הותק הכי ארוך במשטרת ניו-יורק, שהמוטו של חייו הוא "במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון". אבל אחרי כמה פיצוצים, יריות ו"ייפי קאי יאי, מאדר-פאקר", מקליין תמיד מצליח להציל את היום. אחרי שיצא הסרט השלישי בסדרה ב 1995, נראה היה שמקליין החזיר את התג והאקדח ויצא לפנסיה. אבל ב 2007 הוחלט להחזיר אותו למסך, וללכת על זווית של "גיבור אולד-סקול מנסה להתמודד עם המאה העשרים ואחת". הסרט קיבל ביקורות די חיוביות, וכנראה הרוויח מספיק בקופות כדי שיתחילו לעבוד על סרט המשך. ועכשיו הוא הגיע – "מת לחיות ביום טוב".

dh1

היו כמה נורות אזהרה לפני יציאת הסרט. אחת מהן הייתה, כמו שנאמר, להוציא את הסרט בתחילת השנה, בעוד כל הסרטים הקודמים יצאו בקיץ. אל תבינו אותי לא נכון, זה לא שזו תקופה גרועה, יש סרטים שיצאו בתחילת השנה והיו הצלחות היסטריות ("משחקי הרעב"). אבל כשסרט בסדרה ותיקה עושה פתאום שינוי כזה, זה חשוד. דבר מוזר נוסף היה הייצוא של מקליין לאירופה. כל סרטי "מת לחיות" התרחשו בארה"ב, אך הפעם הוחלט להעביר את העלילה לרוסיה, בקטע של "דג מחוץ למים". אבל מה שהכי הדאיג אותי היה הבמאי, ג'ון מור, שביים את "מקס פיין" – העיבוד הקולנועי למשחק וידאו הכי גרוע שראיתי, וגם סרט מחורבן בפני עצמו. כשבמאי נוראי כזה מתקרב לדמות אייקונית כמו ג'ון מקליין, צריך להתחיל לחשוש. גם המפיצים הישראלים לא עזרו כשקראו לסרט "מת לחיות ביום טוב". גם לסרט השלישי והרביעי היו תוספות בשמות, אבל אותם עברתו ל"מת לחיות 3" ו 4. הפעם החליטו משום מה ללכת על תרגום מילולי, והתוצאה די מעפנה.
הפעם ג'ון מקליין עוזב את הטריטוריה הטבעית שלו וטס למוסקבה המושלגת. למה? כי הבן שלו, ג'ק, הסתבך, אז בתור אביו הוא הולך נחלץ לעזרתו. אז מה אם הם לא דיברו כמה שנים טובות. כשמקליין האב נוחת, העניינים מתפוצצים (תרתי-משמע) והוא מגלה שבנו די המשיך בדרכו והפך לסוכן בסי.אי.איי, והוא נמצא באמצע מבצע חשוב – לעזור לאסיר להגיע למסמך שמפליל פוליטיקאי, כי אם הוא לא ישיג אותו, אז…משהו רע יקרה, כנראה. ג'ון וג'ק גם מנסים לפתור את הבעיות המשפחתיות שלהם, אבל זה קצת קשה כי רוב הזמן או שמשהו מתפוצץ לידם או שמישהו יורה עליהם או שניהם ביחד. העלילה לא כל-כך מובנת מלכתחילה, וגם לאחר כמה תפניות והפתעות עדיין לא ממש הבנתי למה הנבל עשה את מה שעשה.
כנראה הבעיה הכי מציקה בסרט היא שזה לא סרט "מת לחיות". לברוס וויליס היו סייד-קיקים עוד מאז הסרט השלישי, אך הפוקוס עדיין נשאר עליו. הפעם נראה שבחרו להתמקד יותר בעלילה ופחות במקליין, והוא די מאבד את הפוקוס. כלומר, במקום סרט שהגיבור שלו הוא ג'ון מקליין, זה נראה כמו סרט אקשן המתרחש ברוסיה, וג'ון מקליין במקרה עבר בסביבה אז הוא גם משתתף. והוא גם לא המקליין הישן והטוב שאנחנו מכירים. במקום לפלוט כל מיני משפטים ציניים משעשעים כמו בסרט הראשון, הפעם רוב הסרט הוא עסוק בלצעוק "ג'יזס!" יותר פעמים מעד יהוה. ואם בתחילת הסדרה הוא עוד נראה פגיע כשהוא הולך מכות או דורך על זכוכיות, הפעם מקליין ובנו מקבלים חסינות ג'ייסון-בורן-ית, ובין אם הם נופלים שש קומות או קופצים מבניין מתפוצץ, הם יוצאים עם כמה שריטות במקרה הרע וחוזרים לרוץ ולירות כאילו כלום. אם זה היה ג'ייסון בורן או ג'יימס בונד, ניחא. אבל בסרטים של "מת לחיות" אני מצפה לאיזו שהיא רמה מינימלית של ריאליזם.

dh2

בקיצור, נראה שברוס וויליס – אם להשתמש במילותיו של דני גלובר – נהיה זקן מדי בשביל החרא הזה. אני לא אומר שהוא צריך לפרוש לגמרי, הוא עדיין מפגין אחלה כישורים בסרטים כמו "רד" או "לופר". אבל אם לשפוט לפי הסרט הזה, ג'ון מקליין כבר מעבר לשיא שלו, וצריך לתת לו למות בשקט. גם שאר השחקנים לא בדיוק נצצו פה. אני לא ממש מבין איך ג'יי קורטני קפץ מכמה פרקים של "ספרטקוס" לככב לצד חבר'ה כמו ברוס וויליס או טום קרוז. המשחק שלו סביר, אבל הוא נראה פחות טיפוס של בלוקבאסטרים ויותר מתאים לסרטי אקשן דלי תקציב כאלה, כמו "לשחק באש" (הי, אבא!). הנבל בכלל היה מגוחך לגמרי. הרי ברור שאין משהו יותר מאיים מאיש שאוכל גזר, רוקד סטפס, ומדבר במבטא מעצבן.
אז איך "מת לחיות ביום טוב"? תלוי איך מסתכלים עליו. בתור סרט, הוא סביר – יש אקשן נחמד והוא מעלה גיחוך פה ושם. בתור סרט "מת לחיות", הוא גרוע. מקליין לא ממש במרכז, העלילה מסורבלת וגם מכניסים כל מיני שטויות משפחתיות רגשיות כאלה, שאולי היו מתאימים לאיזה סרט דרמה, אבל פה זה מרגיש מוזר ולא שייך. לדעתי זה הסרט החלש בסדרה, והיה עדיף לעזוב אותה לנפשה. אבל היי, לפחות זה לא גרוע כמו "מקס פיין".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: