זהב וכסף

לפי חוקי הקולנוע הלא-כתובים, לפני כל דבר אחר אני מחוייב לפתוח עם טקס האוסקר. הרי זה בלוג על קולנוע, והאוסקר הוא הטקס הכי חשוב בעולם הקולנוע – היגיון בסיסי. אז נכון שעבר קצת זמן וההייפ מהטקס התקרר, אבל אני עדיין רוצה להתייחס אליו. בהתחלה חשבתי שאצפה בטקס בזמן שאני יושב מול הטלוויזיה עם קולה ופופקורן, ואעשה לייב-בלוגינג של הטקס בשביל כל האנשים שנשארים ערים (מה זאת אומרת "אילו אנשים?"). אבל אז נזכרתי שכל שנה מתקיים "טקס צפייה" במכללה הישראלית לאנימציה, ומעולם לא יצא לי להיות נוכח בו. וכשיש הזדמנות לאוכל ושתייה בחינם ולפגוש עוד חובבי קולנוע, מי אני שאסרב? אז נכנסתי לאוטו, אספתי כמה אנשים בדרך, ונסעתי למכללה הישראלית לאנימציה. וזה היה…לא מה שציפיתי.
אז נכון, לא ציפיתי שזה יראה כמו קולג' בסרטים – אתם יודעים, הרבה אנשים על סקייטבורד, בחורות שמחבקות כמה ספרים (מישהו באמת  מחזיק ספרים ככה?) וחנון שתלוי על תורן הדגל – אבל כשאני שומע "מכללה", זה נשמע כמו משהו קצת יותר גדול מקומה בבניין בסמטה חשוכה. זה מהמקומות האלה שאין סיכוי שתגיע אליהם במקרה, רק אם הם היעד שלך. אבל סה"כ זה מקום נחמד ביותר, ועל הקיר היו תלויות מגוון יצירות משעשעות של הסטודנטים – לדוגמה, תמונה של איירון-מן מגהץ את מדיו של סופרמן עם הכיתוב "A Man's Iron". הערב התחיל מוקדם יחסית (10 בלילה) ונערכו כמה הרצאות שקשורות לאוסקר. ואז, סופסוף, בשעה 3:30 בבוקר, הטקס הואיל בטובו להתחיל.
הציפייה שלי לאוסקר עלתה משמעותית כשהוכרז שסת' מקפרלן עומד להנחות אותו השנה. הנחתי שכנראה ההומור שלו יוריד הילוך קצת – בכל זאת, אוסקר – אבל הוא עדיין הצליח להצחיק אותי מאוד, בין אם זה בסרטון של גרסת בובות גרביים לסרט "הטיסה", בדיחות על עצמו וסרטו "טד" או על אורך האירוע המייגע ("מי תזכה בפרס השחקנית – האם זו תהיה קוואבנג'אניי ווליס בת ה 9, או עמנואל ריבה, שהייתה בת 9 כשהטקס התחיל?"). כמו כן, הייתה הרבה שירה בטקס, בין אם של אדל, הקאסט של "עלובי החיים" או מקפרלן עצמו. וגם השנה יצאו להפסקת פרסומות כל 5 דקות. אני לא יודע אילו פרסומות ראו האמריקאים, אבל אני ראיתי את אותן 4 פרסומות של "הוט" שוב ושוב ושוב ושוב עד שנשבעתי לזרוק משהו על מת'יו פרי או ג'ון האם אם אתקל בהם יום אחד. אז בסדר, יש הרבה הפסקות בטקס ואתם רוצים לפרסם את התכנים שלכם, אבל קשה לגוון קצת?
די איבדתי עניין בפרס הסרט – הפרס החשוב ביותר – לאחר שנודע שהקרב העיקרי הוא בין "ארגו" ל"לינקולן". "ארגו" סרט נחמד לדעתי, אבל לא ברמה של אוסקר. את "לינקולן" ניסיתי לתפוס לפני הטקס אך לא יצא בסוף, אבל שמעתי מכמה מקורות שהוא די משעמם, בלשון המעטה. די הופתעתי ש"ארגו" זכה לבסוף, כי בד"כ החבר'ה באקדמיה פראיירים של סרטים היסטוריים. היו עוד כמה זכיות מפתיעות, לרעה ולטובה (לא ציפיתי שכריסטוף וולץ יזכה, אבל בהחלט מגיע שלו. מצד שני, אנג לי? ברצינות?!). אבל לי אישית היה אכפת רק מזכייה אחת באוסקר הזה – ג'ניפר לורנס בקטגורית השחקנית. הבחורה הזו כל-כך יפה, מוכשרת ואלגנטית שצריך להביא לה פרס רק על זה שהיא קיימת. מהשחקניות הטובות שפועלות כיום, ואני מאוד שמח שהיא עדיין צעירה ורק בתחילת דרכה. אז אני מאחל לה מזל טוב על אוסקר ראוי בהחלט, ומי יתן שהוא יהיה הראשון מני רבים.

jlaw

אז זהו, זה היה האוסקר. היי, שלום. כפי שכנראה שמתם לב, בזמן האחרון קצב הכתיבה שלי די צנח, וזה נובע מכמה סיבות. בפעם הקודמת שכתבתי טור אישי כזה – אי שם בדצמבר – הייתי מובטל. בתחילת החודש הקודם סופסוף מצאתי עבודה, והיא בהחלט ממלאת את הלו"ז שלי. יש לי משמרת כמעט כל יום בשבוע, כשכל אחת 8 שעות, כך שיש לי פחות זמן ביום מבעבר לעשות דברים, כמו לכתוב או לראות סרטים. וזה מוביל אותנו לסיבה השנייה העיקרית – אין סרטים טובים עכשיו. כלומר, לא כאלה שמעניינים אותי. חוץ מאלה שראיתי, מה שיש כרגע בערך זה סרטי אקשן שנראים דלי תקציב, סרטים רומנטיים שנראים לא משהו, או סרטים לילדים. נכון שהתותחים הכבדים מגיעים בד"כ בקיץ, אבל בזמן הזה בשנה שעברה יצאו סרטים מעולים כמו "בקתת הפחד" ו"רחוב ג'אמפ 21". השנה נראה שהמבחר פחות מבטיח, אבל נראה, אולי משהו יפתיע.
מבחינה פיזית, העבודה החדשה הזאת די קלה. אני מאבטח באיזה מתקן, ופעם בכמה זמן אני צריך לפתוח שער בשביל רכבים ומיכליות. בשאר הזמן אני רואה סרטים, קורא, עושה "שחור ופתור" וכו'. אבל מבחינה נפשית, העבודה הזאת מתישה. שוב, כל משמרת היא 8 שעות ואני עושה כ-6 בשבוע, כך שהן נורא צפופות וגם כל אחת בחלק אחר של היום. זה די גורם לי לאבד תחושת זמן, ואני די בטוח שהשעון הביולוגי שלי נדפק קצת. אבל לפני כמה ימים כשהסתכלתי על המשכורת הראשונה שנכנסה, נזכרתי שזה למען מטרה נעלה, ואם צריך ללכת לישון כשכולם קמים לעבוד, So be it. ובכלל, חוץ מהכסף שאני חוסך לטיול, צריך גם כסף לפנאי. הסרטים האלה לא ישלמו על עצמם. וגם מצפות לי כל מיני הוצאות גיקיות ביותר החודש, כמו "יום גיבורי על", כנס "עולמות" ועוד שאר דברים מסתוריים.
נראה לי שזהו לבינתיים. הסוללה של הלפטופ מאיימת להתרוקן. אני כותב את זה במשמרת לילה, כשהיום הציבו אותי במקום אחר מבדרך-כלל, באיזו חברה בכפר סבא. במקום הרגיל יש שקע אבל אין אינטרט, ופה ההפך. Just my luck. אה, ועוד משהו שאולי ראוי לציין – הפוסט הזה ב"עין הדג" עורר בי מוטיבציות רדומות לכתוב תסריט קצר על פי רעיון שיש לי בראש כבר הרבה זמן. אז זה יקרה, מתי שהוא. ושוב, אם ראיתם סרט ובא לכם להעלות לפה ביקורת, אתם יכולים לשלוח. יודעים מה, לא חייב ביקורת מלאה, אני יכול לכתוב את זה כמו הדיווחי תנועה ברדיו ("אור וירדן דירגו את 'ארץ אוז' 3.5/5 בממוצע, תודה לכם"). כן…השעה עושה את שלה. אני אפסיק עכשיו. Fin.
מודעות פרסומת

One response to “זהב וכסף

  • דהאננס המוזר

    היי, ראשית אהבתי מאוד את הבלוג.
    טקס האוסקר אהוב עלי עוד מימי בילי קריסטל העליזים.
    אני פה כדי להשאר!
    רק שאלה וסליחה על העוף, אבל אמרת שאתה סובל מבעיה רפואית משעממת שבגללה אתה גבוה מאוד? זה בכלל לא נראה לי משעמם! תוכל אולי להרחיב בבקשה?
    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: