The Cinema Killed The Video (Game) Star

אני אוהב משחקי וידאו. גם עוד כמה מאות מיליוני אנשים בעולם אוהבים אותם, כל אחד ברמה אחרת. יש את אלה שנפגשים מדי פעם עם חברים לכמה סיבובים של כדורגל או משחקי מכות, ויש את אלה שכשהם לא ישנים הם מחוברים למשחק רשת יחד עם עוד אנשים מהעולם וחיים על פיצות וקולה זירו. יש כמה סיבות שקל לאהוב משחקי וידאו. הראשונה היא שהם מאוד נגישים. הם מגיעים בכל מיני קונסולות – ניידות ונייחות – וברוב הקניונים אפשר למצוא חנויות שמוכרות אותם. יש גם את אלה שמורידים כל משחק חדש יוצא, וכך מקבלים אותו בלי לצאת מהבית ובלי להוציא שקל אחד. הרבה משחקי וידאו הם ארוכים או נגישים ליותר ממשתתף אחד, כך שלא משנה אם אתם לבד או עם עוד אנשים, אפשר להעביר בקלות כמה שעות רק על משחק אחד. אבל כנראה הסיבה העיקרית שכל אחד יכול לאהוב משחקי וידאו היא שיש משחקים מכל הסוגים – ספורט, מכות, מירוצים, יריות, בנייה, הריסה, בישול ואפילו משחק בו אתם מגלמים סנאי עם הנגאובר (מומלץ, אגב). לא משנה מה התחביבים שלכם, בני כמה אתם, מאיפה אתם או מתי בכיתם בפעם האחרונה, כנראה שיש משחק וידאו בשבילכם איפה שהוא.
ידוע שמקוריות זה לא בדיוק שמה השני של הוליווד. זה לא שאין סרטים מקוריים, אבל הרבה סרטים מבוססים על משהו – הצגה, ספר, אפילו רעיונות שאנשים מפרסמים בפורומים. לכן זה לא מפתיע שקצת אחרי שמשחקי וידאו הגיחו לעולם, הם הפכו למקורות בשביל סרטים פוטנציאליים. אבל 20 שנה אחרי שיצא הסרט (הבין-לאומי) הראשון המבוסס על משחק וידאו, קשה מאוד למצוא כאלה ששווים צפייה. אז נכון, לא כל משחק אפשר להעביר למסך הגדול. אבל כשיש כל-כך הרבה משחקי וידאו מכל הסוגים, למה כל-כך קשה ליצור סרט טוב שמבוסס עליהם?
קצת היסטוריה: לפי ויקיפדיה, הסרט הראשון המבוסס על משחק וידאו היה "האחים סופר מריו" שיצא ב 1986, כשנה לאחר צאת המשחק המפורסם. זה היה סרט אנימה, שהוקרן רק ביפן. שבע שנים לאחר מכן, ב 1993, יצא עוד סרט בשם "האחים סופר מריו", כשהפעם מקורו בהוליווד והוא בלייב-אקשן (לא אנימציה). למרות הפופולריות של המשחק, הסרט היה כישלון חרוץ – הכנסותיו לא כיסו אפילו חצי מתקציבו (כ – 50 מיליון דולר) והמבקרים קטלו אותו. בשנתיים שלאחר מכן יצאו שלושה סרטים המבוססים על משחקי מכות מפורסמים – "דאבל דרגון", "סטריט פייטר" ו"מורטל קומבאט". שלושתם קיבלו ביקורות די גרועות (הציון של דאבל דרגון באתר הביקורות המפורסםRotten Tomatoes הוא 0%), אך בעוד גם הכנסותיו של הראשון היו גרועות, השניים האחרונים היו שוברי קופות אדירים.

mario

בתחילת שנות ה 2,000 יצאו שני סרטים המבוססים על המשחק המפורסם "טומב ריידר", בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי. למרות ביקורות לא מפרגנות, הסרטים מאוד הצליחו בקופות, אך לא יצא סרט שלישי. בשנים שלאחר מכן יצאו סרטים המבוססים על משחקי אימה – "בית המתים", "לבד בחשיכה", "דום", "סיילנט היל" ו"האויב שבפנים". בעוד שכולם קיבלו ביקורות די גרועות  ורובם בקושי כיסו את התקציב שלהם במקרה הטוב, "האויב שבפנים" הפך איך שהוא להצלחה היסטרית והניב סדרה של סרטי המשך שנמשכים עד היום (הסרט החמישי יצא בספטמבר האחרון והיד עוד נטויה). אגב, במהלך כל הזמן הזה ביפן התחילו לצאת סרטי אנימה המבוססים על "פוקימון", בקצב של סרט בשנה.
בחצי השני של שנות ה 2,000 הייתה יותר התמקדות באקשן – ב 2007 יצא "היטמן", המבוסס על סדרת משחקי ההתנקשויות המצליחה. הסרט הצליח בקופות אך לא ממש בביקורות, ולאחרונה הוחלט לאתחל אותו עם הכוכב פול ווקר (מה?!). ב 2008 יצא הסרט "Far Cry", המבוסס על משחק הפעולה של חברת Crytek, שנחשבת לדי בולטת בתעשייה. למרות זאת, הסרט יצא ישירות ל DVD. שבועיים לאחר מכן יצא "מקס פיין", המבוסס גם הוא על משחק פעולה, אותו פיתחה חברת Rockstar הידועה (אותה חברה שיוצרת גם את משחקי GTA). למרות שהכניס סכום נאה, הסרט נקטל ע"י המבקרים (ובצדק). ב 2009 יצאו שני סרטים המבוססים על משחקי מכות: עוד סרט של "סטריט פייטר" – שנכשל בקופות ובביקורות – וסרט המבוסס על המשחק המפורסם "טקן", שהוקרן בקולנוע רק בכמה מדינות בודדות. ב 2010 יצא סרט המבוסס על המשחק "הנסיך הפרסי", בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול. הסרט קיבל ביקורות בינוניות אך הצליח מאוד בקופות, וכרגע הוא הסרט המבוסס על משחק וידאו הכי מרוויח בכל הזמנים (כ – 335 מיליון דולר). לאחר מכן הייתה שוב חזרה לסרטים ע"פ משחקי אימה (עוד שניים בסדרת "האויב שבפנים" והמשך ל"סיילנט היל").

prince

סיכום זריז – ב 20 השנים האחרונות יצאו 29 סרטים המבוססים על משחקי וידאו (לא כולל אלה שהופצו רק ביפן). הציון הכי גבוה שסרט כזה קיבל ב Rotten Tomatoes הוא 43% ("Final Fantasy"), וממוצע הציונים של כולם הוא 17%(!). כלומר, האולפנים משקיעים עשרות מיליוני דולרים על הסרטים האלה, כשרק בחלק מהמקרים הם מצליחים בקופות, אך כולם מקבלים ביקורות בינוניות במקרה הטוב. אז למה הסרטים האלה נכשלים שוב ושוב? הנה כמה סיבות אפשריות:
סיבה אחת היא אינטראקטיביות. מחקרים הראו שאחת הסיבות שאנשים מכורים למשחק וידאו היא כי הם מקבלים תחושה של סיפוק עצמי מההישגים שהם עצמם משיגים במשחקים, בין אם זה להרוג בוס או לעבור שלב וכו'. כשהופכים משחק לסרט, בעצם מוציאים מהמשחק את כל העניין של המעורבות. במקום שהצופה ישלוט במשחק ובפעולות שמתרחשות בו, הוא הופך למביט מן הצד. כל התחושות של ניצחון, הפסד, פחד וכו' שהוא היה מרגיש לו היה מעורב במשחק הולכות לאיבוד.
סיבה שנייה היא העלילה של הסרטים. משחקי וידאו, לפחות רובם, הם דבר ארוך. על ה"קצרים" שבהם צריך לשבת כמה שעות טובות כדי לסיים, ואילו יש כאלה שגם אחרי כמה ימים של משחק עדיין יהיה מה לעשות או לגלות. כשצריך להמיר משחק שלם לסרט של שעתיים פלוס-מינוס, צריך לקצץ ולדחוס הרבה דברים. כך יתכן מצב שהרבה דמויות או אירועים – גם כאלה די חשובים – לא יופיעו בסרט, פשוט כי אין זמן להכניס אותם. אולי, אולי יזכירו אותם באיזה משפט, אבל לא יותר.
סיבה שלישית היא שינויים מהמקור. בהרבה מקרים אפשר לראות שהאנשים מאחורי המצלמה כנראה מעולם לא שיחקו במשחק. יכול להיות שהם קראו עליו קצת או ראו איזה וידאו שלו והחליטו שזה יכול להיות אחלה סרט. אבל אין להם אותו קשר לדמויות או לעלילה כמו שיש למי שכן שיחק בו, וזה נראה בסרט בבירור. דוגמה בולטת היא "מקס פיין", שחוץ מהדמויות והאווירה הפילם-נוארית של המשחק, היה מאוד שונה ממנו. בהוליווד המטרה היא לא לשמח את מעריצי המשחק, אלא לנפח את הארנקים. לכן כשמציגים לאולפנים תסריט המבוסס על משחק וידאו מפורסם, הם לא בודקים אותו לפי "האם המעריצים יאהבו את זה" אלא "כמה כסף זה יכול להכניס".
ומה צופן העתיד לסרטים המבוססים על משחקי וידאו? נראה שהאולפנים מתכננים על מותגים גדולים ומוכרים. חלק מהסרטים האלה הם: סרט ע"פ "Assassin's Creed" (כרגע מייקל פאסבנדר מצורף לפרוייקט), סרט ע"פ משחק המירוצים המפורסם "Need for Speed" (אהרון פול מ"שובר שורות" יככב), סרט ע"פ משחק ההתגנבות "Splinter Cell" (טום הארדי אמור לככב), סרט ע"פ המשחק "God of War" האלים, ומה שאני אישית הכי מצפה לו – סרט ע"פ המשחק "Shadow of the Colossus" (בתמונה למטה), אותו אמור לביים ג'וש טראנק, הבמאי של "כרוניקה בזמן אמת" הנהדר. כמו כן, יש גם כל מיני דיבורים על סרטים למשחקים כמו "אנגרי בירדס" או "סימס". איך יעשו את זה? נחכה ונראה…

shadow

כמו כן, אחד הדברים שממש אכזבו אותי היה ביטול הסרט של "Bioshock". המשחק יצא ב 2007 ואת הסרט התחילו לתכנן כבר ב 2008, כשהאולפנים שפיתחו את המשחק משגיחים על התהליך. גור ורבינסקי ("שודדי הקאריביים") היה אמור לביים, הסרט תוכנן להיות מאוד אלים – כלומר, כנראה לקבל דירוג R (18+) –  והוא קיבל תקציב ענק של 200 מיליון דולר. אך ב 2009 יצא "השומרים", גם הוא סרט עם דירוג R  ותקציב גדול, והוא לא ממש נחל הצלחה. בעקבות זאת האולפנים החליטו להוריד את התקציב של "ביושוק" ל 80 מיליון דולר, אך ורבינסקי חשב שזה לא מספיק, ופרש מהפרוייקט. אולפני הסרט הביאו במאי שיחליף אותו, אך באולפנים של המשחק הרגישו שאין חיבור, והחליטו לחסל את הפרוייקט. בקיצור, נכון לעכשיו אין סרט של "ביושוק" בתכנון, ואותי אישית זה מאוד, מאוד מצער. לא רק ש"ביושוק" הוא משחק מעולה, יש בו גם טוויסט ענק, פשוט ענק. זה לא רק טוויסט שהופך את המשחק לעוד יותר טוב, אלא הוא ממש גורם לכם לעצור, לחשוב ולהביט על כל משחק וידאו שאי פעם שיחקתם באור שונה לגמרי.
אבל רגע, מי אמר בכלל שצריך לחכות לאולפנים הגדולים כדי לקבל עיבודים טובים למשחקי וידאו? היום כל אחד יכול לצלם סרטים קצרים או ארוכים, בתקציב שנע בין כמה עשרות דולרים לעשרות אלפי דולרים. יש הרבה סדרות רשת ביוטיוב המבוססות על משחקי וידאו, כמו הסדרה שעוקבת אחר המדענים מ"פורטל" או זאת שמתארת את הרפתקאות גיבורי "Dragon Age".  אנשים יכולים לגייס כסף מאתרים כמו קיק-סטארטר (כמו הפרוייקט הזה), או לעשות משהו כדי למשוך את תשומת לבם של האולפנים ואז לקבל מהם תקציב לעשות משהו גדול יותר.
אחד הסיפורים הידועים של מקרה כזה הוא של קווין טנקרואן. בקורות החיים שלו אפשר למצוא בימויים של סדרות דוקומנטריות או ריאליטי, ואת הסרטים של "גלי" ו"תהילה". ב 2010 הוא צילם סרט קצר שמימן בעצמו, שהציג את הדמויות של "מורטל קומבאט" ותיאר את ההתרחשויות שהובילו לאירועי המשחק הראשון. הוא העלה את הסרט ליוטיוב, וכמעט מיד הרבה אתרי בידור וגיימינג הרעיפו עליו שבחים. טנקרואן שלח את הסרט לאולפני "וורנר ברוס" בתקווה לקבל מהם אישור להפיק סרט באורך מלא. האולפנים סירבו, אך הסכימו לתמוך בו ביצירת סדרת רשת (מעולה) של "מורטל קומבט", גם היא זמינה לצפייה ביוטיוב. בנוסף להצלחת הסדרה, בסוף 2011 אולפני New Line Cinema אכן שכרו את שירותיו של טנקרואן לביים סרט "מורטל קומבאט" באורך מלא. כמו שנאמר, אם תרצו אין זו אגדה.

kombat

לדעתי הלקח מזה הוא שכדי לעשות עיבוד טוב למשחק וידאו, צריך שיהיה אחראי עליו מישהו שמכיר את חומר המקור. גם אם מאחורי המצלמות של הסרטים האלה ישבו במאים ותסריטאים מוכרים ומוכשרים, זה לא מבטיח שהתוצאה תהיה טובה. אני לא אומר שכל אחד ואחד בצוות ההפקה צריך להכיר את המשחק לעומק, אבל לפחות שיהיו שם אחד או שניים שיוכלו לתת טיפים ועצות איך לעשות סרט שלא רק יכניס הרבה כסף, אלא גם ישמח את המעריצים. כן, אפשרי לעשות גם וגם, זה לא חייב להיות או-או. רק צריך את האנשים הנכונים.
לסיכום, נכון שאחרי 29 סרטים בינוניים קשה להיות אופטימיים, אבל לדעתי סרטים המבוססים על משחקי וידאו כן יכולים להיות טובים. צריך רק לדעת איך לעשות אותם. בינתיים אפשר להתנחם בעובדה שיש סרטים טובים על משחקי וידאו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: