ביקורת – הנגאובר 3: חוזרים לווגאס

טרילוגיית "הנגאובר" היא קומדיה של טעויות. וזה נכון בלא מעט מובנים. נתחיל מהדבר הכי בסיסי – השם. המפיצים של הסרט בארץ לקחו את המילה האנגלית האחת הזאת, בעלת שתי הברות, והפכו אותה לשם עברי בעל ארבע מילים שכבר ארבע שנים משמש כתבנית לכל מיני בדיחות למיניהן – "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס". מה לעזאזל? הרי ישראלים יודעים מה זה הנגאובר. נראה לי אפילו שרובם יכירו יותר את המילה "הנגאובר" מאשר את מקבילתה העברית – "חמרמורת". חוץ מזה, מה עם לחשוב על העתיד? מה אם יהיה סרט המשך, שלא תהיה בו חתונה? או ווגאס?
ובכלל – ותסלחו לי על הקטנוניות – השם הזה לא נכון גם מבחינת תוכן. הרי זה לא שהחבורה נוסעת מנקודה א' בארה"ב לנקודה ב', ובדרך פתאום אומרים "היי, תראו, אנחנו בווגאס. בואו נעצור". הם יוצאים מהמקום שבו גם נערכת החתונה בשביל מסיבת רווקים בווגאס. כלומר, "לפני החתונה קופצים לווגאס" גם שם די נוראי, אבל יותר הגיוני. הסרט השני גם כלל מסיבת רווקים, אך התרחש בבנגקוק. מה עושים? מחליפים את "ווגאס" בשם ל"בנגקוק". טעות לעולם חוזרת.
ואז הוכרז סרט שלישי, וכשיצא התקציר שלו אני מניח שחשכו עיני המפיצים – "הפעם אין חתונה, ואין מסיבת רווקים. מה כבר יכול להשתבש, נכון?". או או. אם אין חתונה אז גם אין דרך לחתונה. ישבו המפיצים וחשבו, עד שהחליטו ליצור מוטציה חדשה: "הנגאובר 3 – חוזרים לווגאס". כלומר, מצד אחד הם חזרו לשם הלועזי המקורי, ומצד שני הם שמו תוספת כדי שכל ארבעת האנשים בארץ שלא ידעו את השם המקורי של הסרט לא יתהו מה זה לעזאזל "הנגאובר" ואיפה השניים הקודמים. בקיצור, יכול להיות שכל הקטע הזה היה סתם טעות תמימה שהתבלגנה. או – וזו הדעה הרווחת – שהמפיצים נהנים לתת לסרטים שמות מטופשים מדי פעם כדי לשמוע אנשים אומרים אותם בקופות ולצחקק לעצמם בזדוניות. אגב, בלי קשר, יש לי הרגשה שיש להם משהו נגד הבמאי, טוד פיליפס. הסרט שלו שאינו "הנגאובר", "Due Date", תורגם ל"אל תלחצי, אני בדרך". האם בעקבות הטרילוגיה הזאת המפיצים למדו לקח לגבי תרגום שמות סרטים? רק הזמן יגיד. אבל אני במקומכם לא הייתי שומר על אופטימיות.
אבל מספיק עם השם. התכנסנו כאן כדי לסגור טרילוגיה. בעצם, אני לא בטוח שזה המושג הנכון לסרטים האלה. אולי זה מתאים לפי ההגדרה המילונית, אבל רוב הטרילוגיות – כמו "שר הטבעות", "הסנדק" וכו' – הן סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. "הנגאובר" הראשון הוא סיפור בפני עצמו, השני הוא אותו סיפור בדיוק רק עם רילוקיישן, והשלישי הוא סיפור עם נוסחה שונה משני קודמיו, אך הוא מתקשר אליהם פה ושם. לא נראה לי שיש מילה לדבר כזה, אז ניצמד לטרילוגיה בינתיים, שיהיה.
לאלה שמצטרפים אלינו עכשיו, הנה תקציר הפרקים הקודמים – "הנגאובר" סיפר על שלושה חברים – פיל, סטו ואלן – שנסעו לווגאס כדי לחגוג מסיבת רווקים לדאג, חברם שעומד להתחתן. למחרת בבוקר הם מתעוררים כדי לגלות שדאג נעלם, והם לא זוכרים דבר ממה שקרה בלילה. הם מתחילים לשחזר את צעדיהם בעזרת כל מיני רמזים, ומשם העלילה מסתבכת. לדעתי זה היה סרט נהדר, מקורי, כיפי ופרוע לגמרי. כלום לא היה צפוי והכל יכל לקרות. הסרט הפך להצלחה אדירה (בזמנו הוא היה הקומדיה מדורגת R – כלומר, מוגבלת מגיל 17 ומעלה – הכי מרוויחה אי פעם) ונעשה לו המשך, שתוכנן עוד לפני שהסרט יצא לאקרנים. הבעיה עם הסרט השני הייתה שטוד פיליפס לקח ביטויים כמו "אם זה לא שבור, לא לתקן" ו"עם הצלחה לא מתווכחים" קצת ברצינות מדי. הרפתקאות החבורה עברו לתאילנד, אבל הן נשארו בדיוק אותן הרפתקאות, לפעמים עד רמת השוטים והדיאלוג.
דמיינו שראיתם מופע סטנד-אפ בווגאס, ואז נסעתם לבנגקוק והלכתם לאותו המופע, רק כדי לגלות שמספרים בו את אותן הבדיחות באותו הסדר, רק שהפרטים שונו קצת כדי להתאים למקום. אולי תצחקו קצת כי גם המופע הראשון היה מצחיק, אבל כנראה שתרגישו בעיקר מרומים ושהמופע הזה הרבה פחות טוב כי אין בו את מה שעשה את הראשון כל-כך מהנה – אלמנט ההפתעה. כשאתם מבינים שאתם נמצאים בשידור חוזר, המופע הופך להיות משעמם די מהר. אני יכול עכשיו להתחיל לעשות השוואה כדי להראות את הדמיון הרב בין שני הסרטים, אבל בשביל מה יש את יוטיוב ואנשים עם זמן פנוי?
זמן מה לאחר יציאת השני, הוכרז שמגיע סרט שלישי. למה? באמת שאני לא יודע. אולי כי טוד פיליפס רצה לפצות את המעריצים על עוגמת הנפש. מה שכן, את הלקח הוא למד וכמו שנכתב בתקציר הנ"ל, הפעם הוא אמר שלא יהיה הנגאובר, ולא חתונה. רק דרכים ועצירות. כלומר, הפעם גיבורינו לא מנסים להתחקות אחר ערב של הוללות שנמחק מזכרונם, אלא הם פיכחים ומודעים לכל החלטה שהם עושים. אז האם משהו עדיין יכול להשתבש? יכול גם יכול.
הסרט השלישי מתמקד בעיקר באלן, דמותו של זאק גליפיאנקיס. לא צריך להיות עם תואר בפסיכולוגיה כדי להבין עוד בסרט הראשון שאלן הוא לא רק הקומיק רליף, השלומיאל התמים שדרכו לגיהנום רצופה בכוונות טובות, אלא שבאמת יש לו איזו שהיא בעיה רפואית. בתחילת הסרט, מסתבר שאלן לא לוקח כדורים כבר הרבה זמן, והוא גורם לתאונה על כביש מהיר שמערבת ג'ירפה וגשר נמוך מדי, ולמותו של אביו מהתקף לב. משפחתו של אלן מחליטה שהדרך היחידה לגרום לו להבריא היא לשלוח אותו למוסד. פיל, סטו ודאג מתנדבים להצטרף למסע כדי שיסכים לנסוע. אחרי שני הסרטים הקודמים, העובדה שהם מוכנים להיות בנוכחותו ללא קסדה, אפוד מגן וחגורת צניעות מצביעה על כך שאולי הם אפילו יותר מטומטמים ממנו. אבל כמובן שכבר בתחילת המסע העניינים משתבשים. החבורה נתקלת במאפיונר שנותן להם שלושה ימים למצוא את מר צ'או – אסייתי מופרע שבילה איתם בסרטים הקודמים – כדי שיחזיר את הזהב שגנב ממנו. כדי להבטיח שזה יקרה הוא לוקח בן ערובה, שהוא, איך לא, דאג (אני בספק אם זמן המסך של השחקן בכל הטרילוגיה עולה על 40 דקות). וכך השלישייה יוצאת למסע ברחבי ארה"ב כדי למצוא את צ'או, ובין המקומות שיגיעו אליהם, כפי שרומז השם, גם ווגאס.

hangover1

אני לא ממש בטוח מה דעתי על הסרט הזה. אולי זה כי גם הוא לא ממש בטוח מה הוא. ב 100 הדקות שלו הוא עובר על הרבה ז'אנרים – קומדיה, אקשן, מתח, שוד. יש קטעים שגרמו לי לצחוק בקול רם, אך לעומתם יש קטעים עם הומור כה שפל שנראה כאילו נעשו רק במטרה לזעזע, וגרמו לי לנוע באי-נוחות בכסא. כמובן שיש גם את גליפיאנקיס, ה"כוכב" של הסרט כמו שאמרנו, שחלק מהאנשים מתים עליו וחלק רוצים לתלות אותו מהזקן. הוא נראה כמו הטיפוסים האלה שטובים בכמויות קטנות. הבעיה היא שפיליפס ממש דלוק עליו אז עדיין לא יצא לי לראות אותו בכמות קטנה. וכאילו שזה לא מספיק, בסרט מתארחת גם מליסה מקארת'י, שמגלמת סוג-של גרסה נשית של אלן. כבר הבעתי את דעתי על השניים האלה בביקורת אחרת, אז רק אגיד שלראות אותם חולקים מסך ממש לא עשה לי את זה.
האם כדאי לחזור לווגאס? בסופו של יום, נראה לי שכן. למרות שגם הוא לא מתקרב לקרסוליים של הראשון, הסרט שסוגר את הטרילוגיה בהחלט יותר טוב מהשני. ההחלטה לנטוש את הנוסחה הרגילה הייתה מסוכנת, אך עם זאת, גם חכמה. למרות שבראדלי קופר כבר הפך לשחקן רציני ומועמד לאוסקר, הוא וחבריו חוזרים כדי לעשות כבוד אחרון לסרט שהזניק את הסטטוס שלהם בכמה דרגות. מי שיבוא בלי ציפיות יקבל סרט לא מאוזן אך משעשע, עם הופעות של כמה אורחים חדשים וגם כמה פרצופים מוכרים. לטרילוגיה הזאת יש עליות וירידות, אבל היא נגמרת בסגירת מעגל ועם המסר שגם כשדברים משתנים, הם עדיין נשארים אותו דבר.
נ.ב. אם יש לכם רגישות לאלימות נגד בעלי חיים, גם אם זה רק בסרט וברור שאף בעל חיים לא באמת נפגע, אולי כדאי שתוותרו על הצפייה. הג'ירפה שהזכרתי קודם היא לא היחידה שנפגעת כתוצאה ממעשיהם של החבורה.
נ.ב.ב. אל תמהרו לצאת בסוף הסרט.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: