מפגשים מהסוג השלישי

First things first  – היה פה מישהו ששאל לגבי הגובה שלי והבטחתי תשובה. בקצרה – זו תסמונת גנטית בשם  Gorlin Goltz Syndrome(אני יודע, השמות של הדברים האלה אף פעם לא אטרקטיביים). אתה מוזמן לגגל את זה, ואם אתה מוצא תרופה או דרך לתרום למישהו כמה סנטימטרים בלי לערב מסור, אתה מוזמן להודיע לי. בגדול, הסימפטומים שלה זה הגובה, רגישות לשמש (כלומר, יותר רגישות ממישהו ממוצע) והתפתחות של ציסטות בגוף (גם זה היה לי). הבנתי מהרופא שבארץ זה מאוד נדיר, יש את זה אולי לכמה עשרות אנשים, אבל אני מניח שבעולם זה יותר נפוץ. ו…זהו. זו ברכה וקללה, כמו שאומרת הקלישאה.
FXP. אני יודע שלפורום הזה אין את המוניטין הכי טוב באינטרנט – בלשון המעטה – ואני יכול להבין למה. למשל, עכשיו בכניסה אקראית אפשר למצוא אשכולות כמו "יצא לי שוקולד מהאף הרגע" או "למדתי לעשות עמידת ידיים!", וכמעט כולם כוללים מספר דו ספרתי (לפחות) של האות ח'. לעומת זאת, לפני משהו כמו 6 שנים…בעצם, יכול להיות שגם אז היה לו מוניטין רע, אני לא ממש זוכר כי זה לא עניין אותי. בכל מקרה, הזמן היה לקראת סוף 2007 ואני נרשם לפורום. למה? הייתה לי שאלה לגבי הסדרה "סמולוויל". למה ואיך הגעתי דווקא לפורום הזה אני לא זוכר, אבל זה שינה את החיים שלי לנצח (אני מפסיק עם הקלישאות עכשיו, מבטיח).
לא אזכיר כאן שמות בשביל צנעת הפרט או שקר כל שהוא כזה, אבל עם הזמן התחברתי לכמה אנשים בפורום "סמולוויל". בהתחלה לאחד, ואז לעוד אחת ועוד אחד עד שהתגבשה לה מין קבוצה קטנה. תיקשרנו בעיקר באמצעות המסנג'ר, וכמובן שגם בפורום עד שהסדרה הגיעה אל קיצה ב 2011. אבל הנה, גם היום, 6 שנים מאז שנרשמתי ושנתיים מאז שהסדרה ירדה מהמסך, אנחנו עדיין בקשר – אני מדבר עם לפחות אחד מהם בערך כל יום, ואנחנו נפגשים לא מעט. כשחושבים על זה, זה די מדהים, בעיני לפחות. מכיוון שהתגבשנו בפורום "סמולוויל", כמובן שתכננו מפגש אייקוני לצפייה ב"איש הפלדה" שהגיע היום סופסוף. זה לא היה קל – כל אחד גר בחלק אחר של הארץ ויש לו את עיסוקיו – אבל מה לא עושים בשביל סופרמן. יש לנו כבר כרטיסים להיום (לאיימקס, כמובן) וההתרגשות בעיצומה.

Smallville

עוד דבר נחמד שקרה השבוע זה שדי סגרתי תכנית לטיול שלי. אני לא זוכר אם הזכרתי את זה פה או לא, אבל אני מתכנן טיול של אחרי צבא לארה"ב. אני יודע שרוב האנשים עושים טיולים להודו או תאילנד או דרום אמריקה וזה נשמע נחמד והכל, אבל אני תמיד יותר התחברתי למקומות אורבניים. בגדול התכנית היא להתחיל בניו-יורק, אחר כך לרדת לפלורידה ולבקר את החבר'ה שליוויתי כשיצאתי לתגלית, משם לעבור קצת לחוף המערבי לבקר משפחה, ואז חזרה הביתה. לפני שאתם מוציאים ממחטות, ארגיע ואומר שהתכנון הוא לצאת בתחילת אוקטובר. בכל זאת, צריך להרוויח כסף לבזבז שם. ובכל זאת, אם יש לכם המלצות לאטרקציות, אשמח לשמוע.
אני עובד על עוד תסריט. זוכרים שאמרתי פעם שעברה שמה שפרסמתי היה הראשון שכתבתי אי פעם? זה לא לגמרי נכון. כלומר, כתבתי לפניו עוד כמה, אבל אני לא יודע אם אפשר לקרוא להם תסריטים. זה היה רק באורך של כמה עמודים, למטרת תרגול בלבד. כל אחד מהם היה מבוסס על איזה רעיון שעלה לי לראש והחלטתי להעלות על דף כדי לראות איך זה יוצא. אבל האחד הזה מרגיש לי טוב, כאילו הוא יכול באמת להיות אחלה סרט. סרט קצר, כמובן, אני אפילו לא מעז לחשוב על להתחיל לכתוב משהו באורך מלא. מאז שהתחלתי לכתוב, ההערכה שלי לתסריטאים נסקה ממש. לכתוב תסריט של סרט קצר נראה לי קשה ולוקח הרבה זמן, אז סרט של שעתיים או יותר? איך הם עושים את זה?
בכל מקרה, אז כן, זה אמור להיות סרט קצר. הוא עדיין לא גמור וגם אז בטח אני אעבור ואשכתב אותו לא מעט. אבל ממש הייתי שמח לראות אותו קם לתחייה. אם וכאשר אני אתחיל לעבוד על זה (בטח לא השנה), זה לא יהיה קל – עשיית סרט דורשת זמן, שכירת שחקנים, צוות, ציוד, צילומים, פוסט-פרודקשן וכנראה הכי חשוב – כוח רצון. כמו שכתבתי לא מזמן, אני עצלן ברמה כרונית. מצד שני, קולנוע הוא התשוקה הכי גדולה שלי. אם לא יהיה לי כוח רצון לעשות סרט, אז למה כן? נו טוב, יש לי כמה חודשים טובים לעבוד על העצלנות. אני גם תמיד יכול לבקש עזרה מאנשים נוספים, עם עדיפות לכאלה שמבינים בנושא. כמו כן, אני רוצה גם לקבל פידבק על התסריט כשאסיים אותו. את ההוא שפרסמתי פה שלחתי קודם לכמה אנשים בהודעה פרטית בפייסבוק ובסקייפ. הפעם אני רוצה קהל קצת יותר נרחב. האם לפרסם אותו בפייסבוק? לא, זה נשמע מסוכן. מה אם מישהו יראה את התסריט ויחליט שבא לו להפיק אותו? בוודאי שאני יכול לעשות שאת הפרסום יראו רק חברים שלי, אבל ברגע שמשהו באינטרנט אי אפשר לדעת מי רואה אותו. האם יש איזו דרך להגן על התסריט מבחינת זכויות יוצרים? אני מקווה. אבל זה טיפשי בכלל להתעסק בדברים האלה כשהתסריט עדיין לא גמור. פרה-פרה.
נראה לי שזהו לבינתיים. אני חוזר לספור את הדקות עד "איש הפלדה", ולנסות לא למות עד ההקרנה, אם זה מהתרגשות או מפסנתר נופל (מה? זה קורה!).

 

מודעות פרסומת

3 responses to “מפגשים מהסוג השלישי

  • Cheetaa

    היו ימים בFXP פעם חחח
    אחי ממש רציתי לבוא אתכם אבל אני סוגר
    רק שתדע שאני קורא כל ביקורת שאתה כותב ובאמת שיש לך את זה אחי
    מחכה לביקורת על Man of steel

  • mouse12377

    היי מתן, תודה על התשובה. וכן, גיגלתי את זה וזאת באמת תסמונת נדירה, כי גם לגוגל לא היו המון תוצאות. אבל כשכן מצאתי משהו, ראיתי ששכחת תסמין חשוב: איברי מין גדולים מהרגיל. אני לא יודע אם זה המצב אצלך וכמובן שלא אשאל, אבל חשבתי לשים את זה פה.. for the ladies.. אתה יכול להודות לי אח"כ.
    והבלוג שלך מעולה. תמשיך עם העבודה הטובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: